משפחות ויצירות של אנשים שנטמעו בעמי אירופה, כדי לעקרם משורש מחיי העמים טהורי הגזע האריי... והוא המשיך בעבודתו גם בתנאים הקשים שבגירושטראנסדניסטריה.
כשחזר משם לצ'רנוביץ אחרי המלחמה הציעו לו הרוסים קתדרה באוניברסיטה, אך הוא סירב והעדיף לעלות לארץ-ישראל, ב-1951 עלה לארץ עם רעיתו ושתי בנותיו, ושתים נשארו ברומניה, והביא אתו את שבעת הכרכים המודפסים וחומר בכתב-יד לעוד כ-17.000 ערכים.
ההיסטוריונים ואף פרופסרים במקצועות אחרים באוניברסיטה העברית, שהכירו והעריכו את מפעלו, ואף החליפו אתו מכתבים בעשרות השנים של עבודתו בחו"ל, הבטיחו להשתדל בעדו שיקבל אפשרות להשלים את מפעלו ולהוציא את "הביאוגרפיה היהודית הלאומית'' ב-20 כרכים בעברית ובאנגלית. אך לעת עתה הוכרח להסתפק בסידור בבית-הזקנים של מלב''ן בנתניה, שם ממשיך הוא בעבודתו בהכנת ערכים נוספים ובשכלולים בערכים הישנים ופעיל במלוא הערנות גם בחיי החברה של שוכני המוסד.
בנותיו: אדית אופשיץ, עדה גלנץ (שתיהן ברמת-גן,) אורנה טאלמצקר (בוקרסט), אלפרידה קליפפער.
עמנואל כץ
נולד ט"ו טבת תרע"ה (1.1.1915) בוילנה שבפוליןליטא.
לאביו אברהם ולאמו עדינה בת יוסף פרוזאן. למד בגימנסיה העברית בוילנה והיה פעיל בבית"ר ובהצה''ר, ובגיל 12 הוציא חוברת רביזיוניסטית לתלמידים.
בגיל בוגר ממפקדי בית"ר וילנה וחבר מפקדת הגליל.
עלה לארץ ב-1934 כסטודנט הפאקולטה למתימטיקה של האוניברסיטה העברית , אך נאלץ להפסיק לימודיו כבר בשנה הראשונה ועסק בעבודה עתונאית וספרותית.
ב-1940 נשא לאשה את חנה בת שלמה גלבר, כתב ועבד ב"הבוקר", "מברק", "סולם", ובעתונים וכתבי-עת אחרים, ובשנים האחרונות בקביעות בעתון "חרות".
היה חבר מחתרת לח"י וחבר המערכת הראשונה של עתון לח"י הראשון "חזית", מחבר החוברת "האימפריה השוקעת - יהודה העולה" (בהוצאת לח"י).
ב-1944 היה עצור חצי שנה בלטרון. מחבר החוברת גבולותינו: מהפרת עד הנילוס" (בהוצאת חזית הנוער הלאומי). יתר עבודותיו הספרותיות עד עתה: "זאב ז'בוטינסקי" (חוברת, בהוצאת נציבות בית"ר בארץבישראל", הוצאת ש. פרידמן, 1955). ערך את האלבום את זאב ז'בוטינסקי ?" (חוברת, ייצאה ימים מספר אחרי מותו), תולדות לח"י (ערך לח"י בספר "לוחמי החופש ביישראל", הוצאת ש. פרידמן, 1955). ערך את האלבום "התנ"ך באמנות"; ערך כרך א' של "ההיסטוריה של העם היהודי" מאת פרופ' צבי גרץ, (הוצאת עי"ן); עורך את תרגום פלוטארק בשני כרכים (הוצאת "ספרי זה"ב).
בניו: שלמה, דניאל.
שלמה אסט
נולד י' כסלו תרנ"ז (11.11.1896) בבז'יז'אן שבמזרח גליציה.
לאביו דוד (מוסמך לרבנות, סוחר תבואות, ממשפחה מיוחסת, מראשי הקהלה) ולאמו בלומה בת יוסף ויינטרויב (ממשפחת רבנים).
למד בחדר ובבית המדרש, ובגיל 16 יצא לארה"ב. עבד בניו-יורק בבתי-חרושת שונים וכמבקר בחשמליות לנוסעים. היה חבר בהסתדרות הציונית, קנה 10 דונם אדמה בארץ-ישראל מחברת "אחוזת ארץ" (שנתבטלה לאחר זמן והכסף הוחזר למשפחתו באמריקה, בהיותו כבר בארץ).
ב-1917 התנדב בין הראשונים לגדוד העברי האמריקאי (קלעי המלך מס' 39). ב-1918 בא לארץ עם הגדוד והשתתף בקרב מעברות הירדן ובהתקדמות עד א-סאלט. השתחרר בארץ כדי להשאר כאן (העלה את אביו מגליציה ב-1924) והיה חבר הועד של ארגון החיילים המשוחררים עד שהתנחלו בכפר אביחיל. בעת פרעות אביב 1920 השתתף בהגנת ירושלים כראש פלוגה בפיקודו של זאב ז'בוטינסקי, בתחנה שהיתה בביתו של ז'בוטינסקי, והיה המומחה העיקרי להרכבת פצצות ולפירוקן, וכשנאסר ז'בוטינסקי עוד הספיק להמציא לו פתק, שעליו להוציא את כל הנשק תוך דקות מספר, וכך עשה. אח"כ המשיך כל השנים בשרותו בהגנה כראש קבוצה.
ב-1920 נשא לאשה את מלכה בת אליהו שליש (לפנים בפודוליה : טרוטיאק). מסוף 1919 עד 1937 עבד במחלקת הטלגרף והטלפון. אח"כ עסק במשק חי (פרות ועופות) על אדמתו ברמת