Volume 9

Page 3361

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אביב-יפו ולמועצה הדתית. כנציג ועד הקהלה היד. סגן יו''ר המחלקה לעזרה סוציאלית ונציגה במוסדות סוציאליים שונים. בתוקף תפקידו השתתף בשיפורים בסדרי העבודה הסוציאלית, ביסוד בית הנכים (ובהשפעה אישית רכש תרומת בתים בשבילו) וביסוד בית-ההבראה "שלוה" על שם יהושע ואולגה חנקין לחולים בלי אמצעים, והיה יו''ר האגודה המקיימת את המוסד.

היה יו''ר החזית הדתית לכנסת הראשונה בתל-אביב. נבחר בהסכמה אחידה של חלקי החזית הדתית : המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל ואיחוד דתי בלתי מפלגתי.

היה חבר הנהלת "סעד" של הפועל המזרחי ופעל במועצות ובוערות שונות של המפלגה.

היה חבר הועדה המקבלת בארגון במשך כל תקופת קיומו.

היה מראשוני המתנדבים והמפקדים בארגון שנקרא "ארגון צבאי אזרחי-לאומי".

אשתו: חנה בת יוסף גרוכר מווארשה.

בתו: יהודית גוטמן.

נכדו : אהוד גוטמן.

מנחם יצחק (אלתר) לוין

נולד בשנת תרל"ט (1879) בזיטומיר שבאוקראינה.

לאביו אליהו (השו"ב והמוהל בפולטאבה, ממשפחת למדנים וחסידי חב"ד) ולאמו חיה.

למד בחדר ובבית-ספר עממי ואח"כ למד מלאכת הנגרות ועבד בה. שירת שש שנים בצבא הרוסי (ושם נפגש עם יוסף טרומפלדור) , הגיע לדרגת סמל בחיל הרוכבים והשתתף במלחמת יפאן.

ב-1909 נשא לאשה את צפורה בת נחמן אומנסקי, מפלך קיוב.

ב-1913 עלה לארץ עם משפחתו ועבד בנגרות ביפו.

בראשית מלחמת העולם גורש בסוף 1914 עם משפחתו למצרים בשל נתינותו הרוסית. באלכסנדריה היה פעיל בועד הפליטיים ובעניני ארגון וגיוס לגדוד העברי של נהגי הפרדות. שם יסד חברה לגמילות חסד "פועלי

צדק", שקופתה הובאה לארץ בידי החוזרים מהגירוש, והחברה המשיכה את קיומה ופעולתה כאן ובנתה את בית-הכנסת "פועלי צדק" ברחוב צ'לנוב בתל-אביב.

ב-1921 חזר ממצרים.

בשנים 1924-1922 ניהל את בית-החרושת לנגרות של כץ ביפו.

ב-1925 עבר לדור בביתו בנחלת גנים והמשיך לעבוד כנגר עצמאי ביפו. ב-1928 פתח נגריה בנחלת גנים עד שב-1940 הוכרח לפרוש מהעבודה בגלל מחלתו.

משחזר לארץ הצטרף לארגון המשתכנים שרכשו חלק מאדמת הכפר תל-גירישה, נבחר לנאמן כלפי בנק אפ"ק וביצע את חלוקת המגרשים לקונים ורישומם בספרי האחוזה על שמותיהם. על אדמה זו נבנתה השכונה "נחלת גנים" והוא נבחר לראש הועד המקומי ונתמנה ל"מוכתר" על-ידי מושל המחוז, ובתפקידים אלה ניהל את עניני הצבור וטיפל בצרכי התושבים, בהתנדבות, עד שסופחה השכונה למועצת רמת-גן וגם אחרי-כן, בתקופת כהונתו כראש השכונה נבנו בה מכון המים, ביתהספר ובית-הכנסת המרכזי (בבנינו עשה בהתנדבות חלק מעבודת הנגרות).

היה חבר פעיל בהגנה מ-1921 ער 1940, ובשנות מאורעות 1939-1935 נתן את הקומה השלישית של ביתו לבסיס לאנשי ההגנה.

נפטר בנחלת גנים, כ"ד טבת תשי"ב (22.1.1952).

על שמו נקרא רחוב בנחלת גנים ("רחוב מנחם-יצחק") מטעם עירית רמת-גן.

צאצאיו: משה (עובד בבנין), חוה אשת אליעזר שחם (שכטר), הלל (נהג מונית, שוטר לשעבר), יעקב (רפד), אברהם (נהג), חיה אשת חיים מרקוביץ (הוא פקיד והיא מורה עברית במונטריאול שבקנדה), רבקה (היתה מפקדת בהגנה וקצינה בצה"ל, וכיום מורה עברית עם אחותה בקנדה) אשת אורי גולדשמידט (איש מח''ל, פועל דפוס בקנדה).

יעקב פינקרפלד

נולד בשנת תרנ"ז (1897) בפשמישל שבגליציה.

לאביו יואל (אדריכל; בעקבות צאצאיו עלה לארץ עם רעיתו) ולאמו חדוה פרידה בת יעקב מינדרר.

ההורים נתנו לו חינוך "תכליתי" בבית-ספר תיכון ממלכתי פולני-אוסטרי. אך נסחף ברוח הציונות והלאומית היהודית, שפרצה ללבות לובשי המדים ה"גימנזיסטיים" (שהיו נהוגים כחובה לתלמידי בתי-ספר תיכונים בגליציה) מזרע ישראל, ובסוף משך לצד זה גם את ההורים. היה, חבר בארגון ציוני של הנוער הלומד, בו השתלם בעברית ובתולדות ישראל וכו', ובהיותו עמוס "תורשה" אמנותית-אדריכלית מבית אבא, החל רותם גם נטיה זו לשרות הלאומיות היהודית והפנה את התעגינותו כלפי יצירות האמנות היהודית, ביחוד בבניה הצבורית היהודית ועיטורה (בתי-כנסת, מצבות-קברים היסטוריות, פיאורים ועיטורים שנשאו אופי של עצמיות יהודית).

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3361). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3361