Volume 9

Page 3363

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מבוא מאת ד"ר ח. ז. הירשברג (בהוצאת המדפיס הממשלתי).

בשנת 1954 אסף חומר עשיר בבתי-הכנסת ובבתיהקברות בספרד ובצפון אפריקה, גם במקומות שהנסיעה בהם לא היתה. בטחונית, ואח"כ החל מעבד את החומר, וממנו פרסם בראשונה את הסקירה הארכיטקטונית על בית-הכנסת "הגריבה." שבאי ג'רבה (בקובץ "ארץ-ישראל" כרך ד'). חקירתו בבתי-הקברות הישנים ובמצבותיהם נתנה לו רעיונות גם לעבודה בענף זה, שבאו לידי ביטוי מעשי בתכניות שיצר לבתי-קברות, מצבות ואנדרטות (ביניהן האנדרטה לזכר "מחלקת ההר" - הל"ה).

היה חבר פעיל באגודת המהנדסים. נענה ברצון לכל הזמנה להרצות בחוגים לידיעת הארץ, אולפנים לציור, חברי קיבוצים וכוי על נושאים באדריכלות הכללית, ובמיוחד על נושאים בארכיאולוגיה ובאמנות העברית. היה בין היוזמים ליצירת חוג חובבי האמנות היהודית העממית "גנזא" והשתתף בפעילות בהכנת תערוכותיו השנתיות, ובאחרונה אמר להקדיש את עיקר זמנו להשלמת מחקריו בתולדות האמנות היהודית.

בכינוס הי"ב של החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה (חול המועד סוכות תשי"ז) הרצה על בתי-הכנסת בעיר העתיקה בירושלים, ואחרי הצהרים, בהשתתפו עם באי הכינוס בסיור ברמת רחל, נהרג ביריות חיילי הלגיון העבר-ירדני, י"ח תשרי תשי"ז (23.9.1956) בירושלים.

צאצאיו: ד"ר אילה (רופאה) אשת מאיר מנחם, אורי.

יעל גורדון

נולדה באובודובקה (פודוליה), י"א חשון תרל"ט (סוף 1879).

לאביה אהרן דוד גורדון (ראה כרך א', עמוד 413) ולאמה פייגל בת יחיאל מיכל טרטקוב, מאובודובקה.

קבלה חנוך בחדר מסורתי והעיקר בבית אצל אביה ומורים פרטיים. קבלה תעודת מורה בבחינות לפני עליתה לא"י.

ביחד עם בת-שבע (גרינברג) אשת הסופר יעקב פיכמן, יסדה בעיירה כאשצ'יוואטה (פודוליה) בית ספר ליולדות עניות, בו עבדה כמתנדבת. בביה"ס נתנו ידיעה יסודית בשפה העברית.

באלול תרס"ח עלתה לארץ.

עבדה במחיצת אביה ב"רחובות" ובתרס"ט-תרע"א ב"עין גנים", בחות הלימוד של חנה מיזל בכנרת, בחות "מגדל" וביהודה. מתרע"ג בתור מורה במרחביה (במשך שנתים), עבדה כפועלת בחוה. האמריקאית "פוריה".

בחג השבועות תרע"ד התאספו במרחביה 30 צירות נבחרות ע"י צבור של 209 בוחרות בגליל וביהודה לועידה ארצית (רק גבר אחד השתתף בועדה כנציג ההסתדרות בגליל - והוא אליעזר יפה). ועדה זו הניחה את היסוד

לתנועת הפועלות בארץ. יעל נבחרה אז בועד המרכזי יחד עם חנה מיזל, שרה מלכין ולאה מרון.

בימי המלחמה העולמית הראשונה, כשגמר חוסר העבודה בין הפועלים, ורבים באו למרכז ל"כנרת", סודרה למענם עבודת יבוש הביצה הגדולה, וקבוצת חברות הסתדרה יחד לארגון המטבח לפועלי הביצה ולעיבוד גן ירק. וכשגברו הרעב והבטלה, ביחוד בין הפועלות, נתארגנה "קבוצת העשרים" ויעל בראשה, לשם עבודת משק לכל ענפיו. אחרי פיזורה - עם קבוצת פועלות ב"מרחביה", שאת גרעינה הוו חברות מ"קבוצת העשרים''.

שנתים עבדה בהדרכה בתור חברה במשק הפועלות בפתח-תקוה וכעבור כמה שנים חברה ומדריכה בחבורת הפועלות בדרום תל-אביב (במשך 3 שנים).

משנת תרפ"ט (1929) ואילך נמצאת בדגניה א'. כל זמן שאביה א. ד. גורדון היה בחיים - סרבה לבוא לדגניה על מנת לחיות שם ולעבוד, כי חששה, שמא יש כאן משוא פנים לגביה בגלל אביה אשר מצא את ביתו בדגניה, אך שנים אחדות לאחר מותו הוצע לה לעבור לקבוצה והיא קבלה את ההצעה ומאז לא עזבה את הקבוצה.

רוב הזמן עבדה בשדה ובגן, מחוץ לימים ספורים, ימי גשם או ימי סוף העונה בשדה - יצאה כל בקר לירקות או למטעים, ביחוד באריזת פרי. היצר לעבודה היה גדול - היצרים אשר מלאו את כל ישותה.

בקיץ תשט"ו עבדה באריזת ענבים והשתתפה בהבאת בכורים מטעם המטעים. ענף הכרם קבל פרס עבור עבודת החברים המסורה - טיול לגליל העליון עד "מנרה" (וגם יעל היתה בין המטילים). כלם ציינו שהיא הראתה התענינות וערנות יוצאות מהכלל. לא פסחה על שום פנה במשק מבלי שתשאל ותחקור על כל מהלך הדברים שם.

יחסה למפלגה (מפא"י) ולהסתדרות היא למעלה מחיובית. זה היה ביתה, החברתי ותוכן חייה. אך היא לא כסתה על כל סתיה, ותמיד מעירה את אזני האחראים ותובעת תקון המעוות ובלי תנאי.

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3363). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3363