קודש ביותר בעיר העתיקה. הלוחמים כינוהו "הסבא של מונטיפיורי''.
נפטר בביתו, י"ד אב תשי"ג (26.7.1953).
אברהם הורביץ
נולד ביפו בשנת תרנ"ד (1894).
לאביו יוסף (ראה כרך ג', עמוד 1277) ולאמו מרים (אלטע) בת מרדכי צבי שטרנביץ (נפטרה בתל-אביב, ב''ז שבט תרע''ו).
הסבא שלו, אברהם קוטלר, היה מראשוני פ"ת.
קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה ''שערי תורה" ובביה"ס האליאנס ביפו.
אביו שהיה ידוע בשם "יוסף שפיללער" (המנגן) היה מראשוני מתישבי נוה צדק, היה בעל טחנת קמח קטנה שפעלה בכוח סוס אחד שסיבב את הריחיים, משלא הצליח בעסקי הטחנה סידר את שירות התחבורה הצבורית בדיליז'נס, מקודם בקו יפו-נוה-צדק, ואח"כ בקו יפו-ירושלים.
משנפתחה תנועת הרכבת מיפו לירושלים 1892 נסתם מקור פרנסה זה, ומאז פנה למקצוע הנגינה ויחד עם וועלוויל שפילר (הכנר) ויעקב פויקר (המתופף) ארגן את התזמורת הראשונה של "כלי זמר" ביפו, שהיתה מנגנת בחתונות, בשמחות ובחגיגות צבוריות וממשלתיות, למרות שלא ידעו תוי נגינה...
מגיל שבע הצטרף לנגן בתזמורת בהנהלת אביו והיה אז "ילד פלא" כמתופף וכמנגן על כל מיני כלי נגינה.
בשעות הפנאי היה מפיץ את העתון "החבצלת'' למנויים ביפו והשכונות.
אחרי פטירתו של אביו (1919) הצטרף לתזמורת הערבית היפואית בניצוחו של חג' ג'ומאה, ומשתתפיו: אבו-סעיד, עוואד מוסטפה ומוחמד. בתרבוש לראשו כשאר חבריו הערבים המנגנים, היה דומה לערבי.
בשנת 1909 נשא לאשה את רחל בת משה רייס. בשנת 1914 עזר לרבים מהיהודים שלא הספיקו להתעתמן, וגורשו מהארץ.
בקשריו הרבים עם הערבים כמנגן בחתונות ביפו ובכפרים הערבים, עלה בידו להשיג ידיעות שהביאו תועלת להגנה בימים מתוחים. הצליח גם לגלות גשק שנאסף בידי ערבים.
בשנת 1936 נתקבל לעבוד בחברת התחבורה "דן''.
צאצאיו: מרים אשת מיכאל אביגדורי, לאה אשת מיכאל שרפסקי, אביבה אשת יעקב סופר, שושנה אשת אברהם אקרמן, רות אשת חיים זיגמן, משה.
אלי רוזן (רוזנבליט)
נולד כ' אלול תרע"ד (11.9.1914) בפראנקפורט שע"י אודר, גרמניה.
לאביו שמואל רוזנבליט (סוחר ועסקן צבורי, עמד בראש חברת "ליגת הצדק" ופעל רבות לעזרת שבויימלחמה יהודים, פליטים ויתומי המלחמה שמעבר לגבול) ולאמו לאה לבית פרלשטיין. למד בבית-ספר כללי, בגימנסיה על שם פרידריך וילהלם ובבית-ספר למסחר. עם השתלטות הנאצים בגרמניה עבר ללמוד בבית-המדרש לרבנים ולמורים בברסלאו, שם יסד ב-1935 סניף של "ברית חלוצים דתיים" (בח"ד). ב-1936 נלקח למחנה הסגר לאסירים פוליטיים, ברח ממנו לשווייץ ולמד בישיבת הרב בוצ'קו במוגטרה.
ב-1937 עלה לארץ, הצטרף לקואופרטיב לתחבורה "איחוד-רגב" (שרות איטובוסים לגוש דן), שהתמזג אח"כ בקואופרטיב ''דן" והנו חבר-עובד בו עד היום בתור נהג ומורה-דרך מוסמך.
ב-1944 נשא לאשה את חוה בת שמואל מוזס (שהיה לפנים בעל בית מרקחת בברלין).
בהגנה גמר קורס מ"כ בגוארה. במלחמת העולם שירת כקצין מיבצעים במשמר האזרחי. אח"כ היה האחראי על בית-הספר של ההגנה בגלי-גיל.
אחרי קום המדינה התמסר לפעילות סוציאלית. יסד ברמת-גן קופת גמילות חסדים, חברת ביקור חולים ולינת הצדק ובית-כנסת לנוער בשם "אחוה ורעות", בו הנו יו"ר וגבאי זה עשר שנים מאז הווסדו, חבר