היה חבר ההגנה ונוטרות.
משנת 1955 ראש עירית רחובות.
חבר הנהלת מרכז השלטון המקומי.
חבר ועדה מחוזית לתכנון ובנין עיר, מחוז המרכז.
היה ציר בקונגרס העולמי של הרשויות המקומיות (יולד.) ב-1960, ועידת יולה בושינגטון ביוני 1961, ציר משקיף לועידת השלטון המקומי האירופאי במרס 1962.
בניו : חנן, אוריאל, יואב.
משה ברא"ז
נולד בפתח-תקווה, כ"ט אייר תרע"ז (15.6.1917).
לאביו זאב (מצאצאי רבי אלכסנדר זיסקינד , בעל "יסוד ושרש העבודה". - "ברא"ז" - בני רבי אלכסנדר זיסקינד.) ולאמו לאה מלכה בת אבא לנדא (אחותה לאמו של פרופ' יוסף קלויזנר). אחות זאב ברא"ז אשת הרי פישל, הנדבן הידוע (ראה כרך ז', עמוד 2788).
קיבל חינוך מסורתי וכללי. חניך ביה"ס העממי במושבה,ש נה בבי"ס מסחר תיכון בת"א, ביה"ס החקלאי "מקוה ישראל". המשיך ללמוד באינסטטוט לחקלאות בנאנסי (צרפת).
לאחר פטירת אביו חזר לארץ וניהל את משק המשפחה.
היה מפקד בית"ר הצעירה בפתח-תקווה, מזכיר התנועה הריביזיוניסטית במושבה.
בשנת 1933 נאסר בתור חבר ב''ברית הבריונים".
בשנת 1939 הצטרף לארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) והיה ממפקדיו בפתח-תקווה.
שנים רבות היה במעצרי בית ומאסרים (בעכו, לטרון ומזרע).
במלחמת העצמאות התגייס ועלה לדרגת קצין בצה"ל. השתתף במבצעים שונים בתוקף תפקידו כקצין העלמה בחזית הדרום, אשר זכו להערכה.
עם שחרורו מצה"ל, נשא לאשה את תחיה בת זכריה שוארץ , מזכרון-יעקב.
עוסק בחקלאות, פרדסנות ועצי פרי.
עם ייסודה של "תנועת החרות", הושיט את ידו בכל המרץ, ועשה ימים כלילות לגיבושה של התנועה. שימש כל השנים כיו"ר הסניף בזכרון-יעקב, ואחראי על איזור השומרון.
היה ציר בכל ועידותיה. חבר מרכזה משנת 1955, חבר הנהלת התנועה מ-1960.
היה מועמד לבחירות לכנסת ב-1959 ומועמד מספר 18 לבחירות ב-1961.
בימי הבחירות לכנסת הרביעית פעל רבות בין ערביי "המשולש" וכל הארץ, והצליח לרכוש אלפי קולות לרשימת תנועת החרות מבין השכנים הערבים.
מפעילי התאחדות האכרים, חבר המרכז הקודם, והיום - חבר הנהלת המרכז. מחזיק בתיק יו"ר ועדת מסי המדינה.
חבר הנהלת מוסדות כלכליים חקלאיים, וחבר מועצת הנהלת חברת "עמיר" בישראל.
חבר בוועדות מקצועיות במועצה לשיווק פרי הדר בארץ.
היה סגן יו"ר המועצה המקומית בזכרון-יעקב.
מקור לא-אכזב לרעיונות, שופע מרץ ומעש.
בראשית 1961 החל לגלות פעילות בשדה החקלאות בפרס, לשם נסע לראשונה מטעם החברה החקלאית שהוא עומד בראשה, במטרה לפתח את גידול הבננות בארץ זו, וכן בייצוא הדרים מישראל לפרס. יצר קשרים הדוקים עם מחלקות ממשלתיות שונות ובעיקר עם אישים מרכזיים בכלכלה הפרסית, אשר גילו אהדה רבה לישראל. העלה בפניהם תכנית לפיתוח חקלאי הניתנת להגשמה באקלים ובאוצרות המים המבורכים של ארץ זו.
תכניותיו הולידו את ייסודן של שתי חברות לפיתוח חקלאי בשיתוף הון פרסי וישראלי. בין היתר תקיימנה הברות אלה חוות לגידולי בקר לחלב, מחלבות מודרניות, מטעים וכו'.
בניו: אהוד, ירון.