השמדה. בהתחלה בגיטו בוריסלב. אשתו וארבעת מילדיו ניספו. לא פעם סיכן עצמו במחנות למען הזולת.
עלה לארץ בשנת 1948.
התישב בשיך מוניס ליד תל-אביב. מקום שתושביו הערבים עזבוהו. מקום מוזנח בלי מים ובלי חשמל. ענין אותו השכבות העניות "עמד'', בכדי להבין אותם ולהרגישם.
השקיע מרץ ועבודה לשיקום השכונה שהיה נציגה הרשמי ועזר לתושביה ללא הבדל עדות. היה היוזם והבונה של בית הכנסת "סומל".
מייסד קופת גמ''ח במקום.
שנים היה יו"ר הועד של שכונת שד-מוניייס.
בשנת 1958 עבר לגור בת"א והמשיך גם כאן בעבודה צבורית.
ממיסדי הארגון של עולי בוריסלאב, דרוהוביטש וסחודניצה. שימש גזבר של הארגון והיה מן הראשונים לכל תרומה ומפעל.
ממיסדי סניף "תנועת החרות" במקום. היה יו"ר התנועה ומזכירה הראשון של קופת חולים לאומית במקום.
היה איש מעש, שאינו נתפס לדמיונות שאין להם אחיזה בחיים. בגישתו לפעולות ציבוריות גילה התרוממות הרוח וחדוות היצירה.
נפטר בתל-אביב, ט"ז שבט תשכ"ה (19.1.65).
צאצאיו: עמנואל (רמת גן) עלה לארץ בשנת 1949.
רחל, ברוך, ישראל איזיק וריזל ארבעתם ניספו במחנות הנאצים יחד עם האם בתאריכים שונים ז"ל (רחל וריזל ביוני 1943; ברוך בפברואר 1943; ישראל איזיק עם אמו במאי 1943).
עמי אסף (וילקומיץ)
נולד בראש פינה, כ"ז תמוז תרס"ג (22.7.1903).
לאביו המורה והמחנך שמחה חיים וילקומיץ (מהמורים הראשונים בישוב. ראה כרך ד', עמוד 1968) ולאמו ליבה לבית סגל מוילנה (שעלו לארץ בשנת תרנ'יו-1896. היתה מורה).
בוגר הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב.
השם עמי אסף נתן לו אביו המנוח שהיה ממניחי היסוד של הסתדרות המורים בארץ בתמוז תרס"ג (1903), השנה שהבן נולד בשעה שאסיפת היסוד של הסתדרות המורים התקימה. עמיאסף חצה את שמו הפרטי לשנים: עמי-אסף.
נשא לאשה את בתיה בת אברהם בן-צבי. עסק בהוראה.
בשנות 1936-39 במרכז החינוך של הסתדרות העובדים הכללית.
בשנות 1943-48 במזכירות תנועת המושבים.
תושב המושב "כפר יהושע".
היה מפעילי תנועת המושבים וחבר המזכירות.
חבר מרכז מפא"י.
כתב ספר "מושבי העובדים בישראל".
כיהן חמש שנים כסגן שר החינוך והתרבות במדינת ישראל.
השקיע מרץ רב וכשרונות בהתפתחות החינוך והתרבות.
נפטר בבית החולים בלינסון, פתח-תקוה, כ"ג אייר תשכ"ג (17.5.1963) גופתו הועברה לכפר יהושע.
צאצאיו: שמחה, עמירה, גד.
ד"ר ישראל נפתלי אילתי (שטרן)
נולד בטומשוב לובלסקי (פולין), י"ב תשרי תרע"ג (23.9.1912).
לאביו נח ולאמו מינדל לבית אורדינצקי .
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות. השכלה גבוהה קיבל בסורבונה בפריס וניתן לו התואר ד"ר לפילוסופיה ולספרות.
בצרפת היה פעיל בחיי הציבור היהודיים. היה סגן יו"ר הסתדרות המזרחי. חבר הנהלת הפדרציה של החברות היהודיות וחבר הנהלת הפדרציה הציונית, יו"ר הפדרציה הציונית. יו"ר הברית העברית העולמית, מנהל מרכז החינוך העברי וחבר בדירקטוריון של המגבית המאוחדת בישראל.
לפגי מלחמת העולם השניה היה סופר "הצופה" ת"א והעתון היומי "צייט" בוילנה והשבועון "בדרך" בוורשא.
פרסם מאמרים בשבועון הצרפתי בפריס "לה דרויא דה וויוור".
אחרי המלחמה היה חבר מערכת הדו-שבועון הצרפתי בפריס "לא-טרריטרובה".
בשנת 1946 נשא לאשה את בלה בת אליעזר פרניק.
בשנת 1948 תירגם ספר שירים מעברית לצרפתית.
השתתף כציר בארבעה קונגרסים ציוניים, ובקונגרס הציוני הכ"ג נבחר כסגן חבר הועד הפועל הציוני.