כדי 13 שנה, אהיה צריך לטפל בעזבון שלך - ולא להיפך ?...'' בעזבונו הניח שירים, שהכינם לדפוס. גיסו של הלוי, המשורר יעקב רימון, מספר, שהלוי נהג לבוא לארץ אחת לשנה. "נפשו הסוערת היתה מטולטלת בין נכר ומולדת. בביקורו האחרון סח לי, כי הביא עמו ספר-שירים וברצונו להדפיסו בארץ. הוא התרוצץ הרבה בענין זה, אד לא עלה בידו וחזר מאוכזב ומר-נפש. עתה נמצא ספר שירים זה שבכתובים בידי ואני רוצה לקוות, כי בבוא התור ייגאל על-ידי המדור "נפש" ליד אגודת הסופרים העברים בישראל".
כתבי-היד, אגרות-סופרים ותמונות שנמצאו בעזבונו נמסרו למכון "גנזים".
(מ. ה.)
ירחמיאל וולפסון
(ראה ערכו בכרך עשירי, עמוד 3607) נולד בשנת תרנ"ו (1896), בעיירה גלוסק (רוסיה לבנה).
למד ב"חדר" ובבית-מדרש. אצל מורים משכילים פרטיים קיבל חינוך עברי וכללי.
בחוץ-לארץ היה פעיל בתנועת "צעירי ציון".
בשנת 1921 גנב את הגבול הרוסי ולאחר טלטולים של שנה הגיע לווארשה, ושם עלה בידיו להשיג סרטיפיקאט בהמלצת גיסו שמואליק הפטר מכפרגלעדי, מראשוני אגודת "השומר", שפעל אז בפולין בקרב הנוער מטעם "החלוץ".
בהגיעו לארץ נשלח עם רעייתו צפורה (ראה ערכה בכרך י' ובמדור "הוספות ותקונים" בכרך הזה) לכפר-גלעדי על-ידי ישראל ומניה שוחט (ראה ערכם בכרכים א'-ב') מאגודת "השומר", שעליה נמנה אחיו, יהודה וולפסון, מחלוצי העליה השניה (במותו נטמן בבית-העלמין של השומרים בכפר-גלעדי).
בכפר-גלעדי היה רועה-צאן.
ב-1923 עבר לירושלים ועבד במועצת הפועלים.
ב-1924 בא לפתח-תקוה, זמן-מה עבד בקופתחולים, רכש קרקע בכפר-גנים ונטע פרדס בתנאים קשים ומסוכנים (חוסר מים מספיק לכתחילה, התנכלות הערבים).
ב-1928 התישב בתל-אביב, ממשיך לעבד פרדסו ועומד לימין רעייתו בהנהלת גן-הילדים.
ב-1929 עלו לארץ הוריו מרוסיה (נפטרו בקיבוץ תל-יוסף, מקום מגוריהם של שתי בנותיהם).
שומר-מצוות, בקי בספרות התורנית ובשפה העברית ותרבותה.
בשל סגולותיו הנפשיות והתרומיות אהוד על מכריו וידידיו הרבים מכל שדרות העם וחוגים אינטלקטואליים.
חבר באגודה לפולקלור ""ידע עם" (בראשותו של המלומד ד"ר יום-טוב לוינסקי), בחוג "רמבם" (בהנהלתו של חיים דב ערמון, המקיים בביתו מדי שבוע בשבוע שעורים לשם עיון בכתבי רמב"ם), בחוג לתנ"ך על-יד מועצת הפועלים בתל-אביב (המרצה - גדליה ורדי).
שמואל פנחס רזיטל (רוזנטל)
נולד בקובנה (ליטא) בשנת תרס"ח (1908).
לאביו אברהם רוזנטל ולאמו רחל לאה לבית פרידקוט. קיבל חינוך מסורתי בישיבה וכללי בגמנסיה העברית בקובנה.
היה פעיל בתנועת "החלוץ" ב"השומר הצעיר" בקובנה. עבד זמן מה בהכשרה, כהכנה לעלייתו לארץ. בשנת 1929 עלה לארץ.
עבד כפועל במושבה כנרת.
היה בין בוני "בית-יוסף" בעמק בית-שאן על שם יוסף אהרונוביץ, עורך הפועל הצעיר.
היה חבר המועצה הראשונה בגבעתיים.
בשנת 1933 נשא לאשה את צפורה בת נחום קופר. עבד שנים רבות בבית החרושת "קשת" בגבעתיים.
היה חבר בועד של בנק הפועלים בגבעתיים ובועד השכונה של קרית-יוסף.