ובתרנ''ח נתמנה למנהל בית-המרקחת של חברת "למען ציון" של יהודי גרמניה שבראש הנהלתה בירושלים עמד העסקן מרדכי אידלמן (מיוחס) , ואח"כ ניהל את בית-המרקחת בשכונת ימין משה . עסק גם בריפוי חולים, וביחוד היה מומחה למחלות הטרופיות, מחלות עינים וקיבה. נתחבב על התושבים היהודים והערבים בעיר ובכפרים ואף על אנשי השלטון. השתתף ביסוד לשכת '"אחוה" ובפעולותיה, קבע עתים לתורה והיה נותן לקהל שיעורים בבית-המדרש בתורה ובנ"ך עם פירוש המלבי"ם, היד. פעיל לטובת מוסדות התורה והחסד, וביחוד למען בית-היתומים דיסקין, והמשיך לפעול לטובתו גם אחרי צאתו מירושלים.
בתרע"ו עבר לחיפה ויסד שם בית-מרקחת יחד עם גיסו אברהם אהרן ספקטור . פעל למען בית-הספר הדתי ''נצח ישראל" והיה חבר פעיל בועד הסניף המקומי של "המזרחי".
בתרפ"ג השתתף ביסוד שכונת בת גלים והיה מראשוני הבונים בה.
לעת זקנה חלה בשיתוק.
צאצאיו ; אסתר אשת נחום שלמה סלונים (ת"א), דן גבריאלי (מחשובי הסוחרים בחיפה), שושנה, יעקב גבריאלי (סוכן ראשי של בית-החרושת לשוקולדה "עלית" לחיפה), אליעזר (ז"ל), אבשלום (ז"ל), בנימין שאול (ז"ל).
יוסף שאול אלישר
נולד בירושלים, י"ז אדר תרכ"ו (1866), לאביו הרב חיים משה (בן הרב הראשי וראשון-לציון רבי יעקב שאול , ה"יש"א ברכה", ממשפחת רבנים עתיקה, שלפי דעות חוקרים מוצאה מוילנה והתבוללה בין הספרדים במאה ה-18), ולאמו וידה בת הרב הראשי וראשון-לציון רבי רפאל מאיר פאניז'יל, (המרפ"א).
. למד תורה מפי טובי- המלמדים ובישיבות מפי גדולי התורה ואביו שכר לו אף מורה לערבית. נשא לאשה את ריקה (נכדת הרב חיים נסים ברוך , נפטרה בשנת תרס"ד).
החל לעסוק במסחר, אך הוסיף לקבוע עתים לתורה בישיבתו הפרטית ובחברתו של אביו זקנו היש"א ברכה. יצר קשרי מסחר עם אוסטריה וצרפת.
השתתף בתרס"ז ביסוד שכונת זכרון משה. בראשית תרס"ט נבחר לעירית ירושלים יחד עם דוד ילין ורחמים מזרחי . בתרע"ב מינה אותו מושל ירושלים לחבר ההנהלה בקופת היתומים הערבים (משרד אפוטרופסות לרכוש אלמנות ויתומים). נבחר לועד עדת הספרדים וכשפרצה מחלוקת בדבר כסא הרבנות הראשית התפטר.
בראשית מלחמת-העולם הראשונה, ביום ב' אלול תרע"ד, נבחר יחד עם דוד ילין, אלברט ענתבי ואברהם יחזקאל בלום לועד המשותף מנכבדי העדות לחלוקת הסיוע שנשלח מאמריקה להקלת המצוקה בהשתדלות הנרי מווגנטאו , ציר ארצות-הברית באיסטמבול. אח"כ היה חבר סינדיקט החטה העירוני לחלוקת חטים ולהספקת לחם לתושבים בעת מצוקות המלחמה. השתתף בועדות שונות מטעם המושל והעיריה להופעות חגיגיות ולסידור עניני צבור.
השתתף ביסוד בית זקנים וזקנות הכללי לעדת הספרדים והיה גבאי המוסד והמפקח על הקמת בנינו במעלה רחוב יפו, חבר ועד העיר ליהודי ירושלים וחבר אספת הנבחרים הראשונה. בתרפ"ג נבחר שנית לועד עדת הספרדים והיה סגן נשיאו עד תרפ"ה ונשיאו ער סוף תרפ"ז. בו בזמן היה יו"ר החברה קדישא ושקד על גדירת חלק מבית-העלמין למנוע תפיסת חלק מאדמתו בידי ערבים. פעל להקלת סבלם של עניי העדה ולביצור מוסדות העדה והסדרת עניני רכושה והקדשותיה.
מנכבדי הסוחרים ופעיל בעניני צבור הסוחרים בירושלים. חבר מנהל בכמה מוסדות חסד, ביניהם בית-החולים משגב לדך", בית חנוך עוורים ועוד. לוחם לזכויות הספרדים והעדה הספרדית במוסדות.
צאצאיו: אליעזר, רחל אשת אברהם (אלברט) מזרחי ז"ל, משה.
ארפאד גוט
נולד בעיירה קייטהלי, מחוז שומוג', דרום-מערב הונגריה, בשנת תרל"ז (22.2.1877), לאביו שמואל הכהן (מורה בבית-הספר העממי של הקהלה) ולאמו מרים בת שמואל טורן. למד בבית-הספר של אביו, התכונן בצרפתית ובמתימטיקה ועבר לגימנסיה שברחוב מארקו בבודאפשט וב-1897 גמר אותה בהצטיינות, ביחוד במתימטיקה. למד בתכניון הממלכתי בבודאפשט, גמר ב-1901 והוסמך למהנדס אזרחי. במשך 1/2 3 שנים עבד במפעל ההנדסי הגדול שבהונגריה, "גאנץ-דאנוביוס" בבודאפשט, התמחה ביחוד בבנין גשרים, עבודות בטון מזוין וקונסטרוקציות ברזל ופלדה לבניה בממדים גדולים.
בשנות 1908/20 עבד בשותפות עם המהנדס יון גרגלי. הם בנו בשטח הונגריה הגדולה שלפני מלחמת