היה מהמוסמכים הראשונים במחלקה זו והדוקטור הראשון ליביאו-חימיה של האוניברסיטה.
ב-1937 נשא לאשה את אורה בת משה ברזילי אייזנשטאדט , בנו של העסקן הישובי ר' יהושע ברזילי אייזנשטאדט (ראה כרך א', עמוד 150).
עבד כעוזר במעבדות לביאו-חימיה ולחקר הסרטן באוניברסיטת ירושלים וכיועץ מדעי וטכני ומומחה לתעשיות המזון בממשלת המנדט בארץ. במדינת ישראל נתמנה להמשיך בתפקידו כיועץ מדעי וטכני בעניני תעשיות המזון ומנהל מחלקת התעשיה כאגף הפיקוח על המזונות שבמשרד למסחר. תעשיה ואספקה.
פירסם את הישגי חקירותיו באוניברסיטה העברית במאמרים מדעיים רבים בעתונות בארץ, בארה"ב, אנגליה, צרפת והולנד. ב-1947 הוציא את ספרו "תעשית המזון, מהותה ותהליכיה" (יצאה גם בתרגום אנגלי באמריקה בהוצאה יללו).
ממשיך בחקירותיו המדעיות לשיפור תעשית המזון ועומד על משמר התפתחות תעשיה זו בישראל.
בתו: ניצה.
שרה אפשטיין
לאביה בנימין יהלום (מעסקני המושבה פתחתקוה, ראה כרך א', עמוד 258) ולאמה אלקה (ראה את הערך שלה בכרך זה) בת הרב אריה ליב פרומקין (ראה כרך ב', עמוד 572).
נולדה ביפו, ז' אדר תרנ"ה (1895).
קיבלה חינוך מסורתי, ובגיל 7 נסעה ללונדון, למדה בבי"ס עממי, גמנסיה, וגמרה בשנת תרע"ד (1914) קולג' למורות בלונדון.
חזרה לארץ ונתקבלה כמורה בבית הספר לנערות על שם אולינה די-רוטשילד בירושלים, בהנהלת הגב' חנה יהודית לנדאו. מחוץ להוראה בביה"ס, עזרה לאחיות בית החולים "הדסה" לטפל בילדי העוני בעיר העתיקה בירושלים.
בתרפ"ב נישאה למר אלכסנדר (אלכס) אפשטיין, קצין מחוז תל-אביב לשעבר (ראה כרך ב', עמוד 512).
השתתפה בועידה הראשונה ייסוד הויצ"ו בארץ (תרפ"ב), עבדה בתחנה הראשונה לטיפול בתינוקות בנוה-שלום (יפו), ומאז היא פעילה בהתפתחות ויצ"ו בארץ והשתתפה בכל הועידות שלה בשנת תרצ"ה קבלה אות הצטינות ממלך אנגליה - על עבודתה הצבורית.
בפרוץ המלחמה העולמית השניה, עבדה כמתנדבת פעילה ב"צלב האדום", ארגנה חוגים בת"א לתפירה, לתחבושות ועזרה בבית החולים הצבאי בתל-ליטוינסקי.
פעילה בארגון השוק השנתי של הויצ"ו.
יו"ר המחלקה לטיפול בילד בת"א מסעם ויצ"ו.
בתה: מרגלית.
דוד כהן
נולד בכפר סלובודקה, ליד נובוגרודוק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), תשרי תרנ"ה (אוקטובר 1894), לאביו הרב המקובל אברהם אליעזר (היה רב בעיירות שונות בליטא ובווהלין) ולאמו רושקה בת אורי אופנהיימר. בן 11 יצא מבית הוריו, נדד ברגל דרך פולסיה ופודוליה, למד זמן-מה בישיבת דודו הרב בפרוסקורוב וכשנתים היה מורה בכפר ועובד בקילוף אגוזים. נטה אז לתנועה המהפכנית של ה"סיימיסטים". בשנתו ה-14 הביאו הסבא, לישיבת בעלי המוסר של הרב יוסף (יוזיל) הורביץ בנובהרידוק (האם של ישיבות "בית יוסף" בארץ), נמשך אל חסידי סלונים המעטים שבעיר ולימים הנוראים היה הולך ברגל אל הרבי לסלונים. אח"כ למד בישיבת וולוז'ין כשנתים, שם השתתף ביסוד חבורה ציונית ובנסיון להוציא עתון הקטוגרפי ובגלל זה גורש מהישיבה.
עבר לוילנה והצטרף לחבורת הצעירים השואפים להשכלה והעמלים להשתלם בה תוך סבל ומחסור. כתב ופרסם רשימות באידית בעתונים ובמאסף בוילנה. במלחמת-העולם הראשונה היה מורה בגימנסיה בנובוגרודק, תחת הכיבוש הגרמני, וכתב וביים מחזות שהוצגו על-ידי להקת חובבים.
כשנכבשה העיר בידי הבולשביקים עבר לוילנה, הצטרף ל"החלוץ" ונבחר למרכזו. נשלח כציר לועידת החלוץ ליטה בקובנה ונשאר שם כ-5 שנים והיה שם מיוצרי תנועת החלוץ וחבר פעיל במרכזה. עבד בעתון היומי האידי "די אידישע שטימע", פרסם מאמרים בעתונים אידיים באמריקה באמצעות סוכנות איט''א ופרסם גם רשימות וסיפורים בעברית בשבועונים שיצאו בקובנה. התהלך עם החלוצים ובשבתות ובחגים היה מספר להם סיפורי אגדות שנרקמו בנפשו מימי ילדותו.
ב-1922 נשא לאשה את לובה בת שמואל גולדברג בקובנה. עסקנית ופעילה בעבודה סוציאלית לעזרת העולים.