Volume 1

Page 146

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צבי רבינוביץ

נולד בקישינוב, בסרביה, רוסיה, אדר תרכ"ג (1863), לאביו משה יוסף קרמר , החזן מבלז, מצאצאי הבעש"ט והש"ך . נתיתם מאביו בילדותו ובשנת תרמ"ז עלה ארצה עם אמו ועם שני אחיו ולמד שנתים בישיבה בצפת. חזר לרוסיה, נכנס לחיי המעשה והיה מראשוני הפעילים בתנועת "חובבי ציון".

בתרנ"ד עלה ארצה מצויד בהמלצה מאת הועד האודיסאי של חובבי ציון ומאת מאיר דיזנגוף. עסק ברוכלות זעירה בנדודים במושבות ובכפרי הערבים, בתרנ"ו נתמנה לפקיד מטעם הנהלת יק"א, ותפקידו העיקרי היה לנהל את עניני המשלוחים של פקידות יק"א והבארון רוטשילד דרך נמל יפו, וכן ניהל את סידור משלוחי המשקאות של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב דרך הנמל. בעקב שינויים שחלו בפקידות התפטר ממשרתו ובכספי הפיצויים שקיבל פתח ביפו חנות למנופקטורה ועסק גם בחלפנות ובמתן הלואות. כשביקר בארץ דוד וולפסון , נשיא ההסתדרות הציונית, התאונן עליו מנהל אפ"ק, שהוא מתחרה בעסקי הבנק, ולבקשת הנשיא משך את ידו מעסקי הבנקאות והסתפק במסחר, שהצליח בו.

היה פעיל בעסקנות צבורית. ממיסדי לשכת "אחוד," ושכונת "אחוה" (כיום רחוב אחוה), יסד וניהל קופת גמילת-חסדים. השתתף ביסוד בית הספר "תחכמוני". מראשוני אגודת "אחוזת בית" שיסדה את תל-אביב והיה חבר במועצה המיסדת. השתתף ביסוד חברת "גאולה". היה חבר בועד העיר ליהודי. יפו ובועד ההורים של בית-הספר לבנות, חזן-מתנדב בביתהכנסת של החסידים בנוה צדק. מן המיסדים של "המזרחי" ביפו - תל-אביב.

במלחמת-העולם הראשונה תמך בכמה משפחות בחשאי. בעת הגירוש של היהודים מהעיר הלוה לעי שרות משפחות כסף להוצאות ההגירה. יצא עם משפחתו לדמשק. שם היה ביתו אכסניה פתוחה לפליטיק ולמגורשים והוא ואשתו עשו רבות לעזרת האסירים הפוליטיים בני הישוב שנכלאו בדמשק, ובינתים היה לבו מלא חרדה לגורל בנו המשרת בצבא העותומני

ולא תמיד נתקבלו ידיעות ממנו. חלה בשיתוק קשה. בהשתדלות ידידים קיבל רשיון לעבור לחיפה. בסוף המלחמה חזר לתל-אביב נישא על גבי מטה, וכשראה שוב את עירו ואת בנו הבריא לפתע ממחלתו.

חזר למסחרו ולעסקנותו ולמעשי חסד והשתתף ביסוד שכונת מאה שערים של תל-אביב, בד, בנה את ביתו ברחוב אלנבי בימי-בראשיתו (מול בנין "מוגרבי").

הניח אחריו משפחה ענפה ומעורה בחיי הארץ. (אחד מחתניו הוא מר ש. קורדונסקי , מותיקי העובדים בעירית תל-אביב).

נפטר בתל-אביב, כ"א אייר תרפ"ה ונקבר בבית הקברות הישן.

שמואל ברוזה

נולד בעיר ביחוב, פלך מוהילב, רוסיה, בשנת תרכ"ט (1869), לאביו אברהם ולאמו לאה . קיבל חינוך יהודי מסורתי, התמחה ליד אביו במסחר והיה צפוי לו עתיד כלכלי מבוסס.

בשנת תרנ"א ויתר על מעמדו הכלכלי האיתן ועלה ארצה לעבדה בזיעת אפים. עבד בתור פועל ברחובות בראשיתה, אח"כ עבד בראשון לציון ובמחסן העצים של ליטוינסקי ביפו ובכל המקומות הצטיין בזריזות ובמסירות לעבודתו.

כשהחלה לשכת "בני ברית" שבירושלים להקים מושבה על אדמת מוצא ליד ירושלים, היד, אחד מארבעת הפועלים המצטיינים, שנבחרו להתישבות זו וזכה בגורל בחלקה בת 57 דונם. מאז התמסר לפיתוח

אדמת הטרשים ההררית להקים עליה משק למופת. סיקל את האדמה וחרש אותה, גידל עצי פרי וירקות, נטע כרם (במעמד החגיגי של הנטיעה היה נוכח הרי"מ פינס עם משפחתו), חצב יקב ובנה בית-בד. גם רפת ולול התקין בחצר ביתו, ותנובת משקו זכתה לשם טוב בירושלים.

כשביקר הרצל בירושלים ושאל את ברחה, מה אפשר לעשות בהרי יהודה הצחיחים, השיב לו: "בוא

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 146). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/146