Volume 1

Page 229

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חדרים היה, לומד חכמות חיצוניות, וביחוד התמסר ללמודי החימיה, הפיסיקה והמתמטיקה.

שנה לאחר חתונתו עזב את ביתו והלך ללמוד בישיבת וולוז'ין ומשם נסע ברלינה לשם השתלמות בחימיה, ובש' 1878 קבל תעודת מהנדס-חימאי.

כשחזר לרוסיה והשתקע בעיר ווילנה הוצעו לפניו כמה משרות חשובות בהנהלת בתי חרושת, אולם סירב לקבל אותן מפני אי-רצונו להתקשר קשר קבוע, שיפריע לו להתמסר לנסיונותיו החימיים וללמודיו, ורק לעתים קרובות היה מסכים לבקר בבתי-חרושת, כדי לראות אם המכונות והעבודה הן בסדר.

בווילנה עזר ליהושע שטיינברג בעריכת מלונו ברוסית, גרמנית וצרפתית. כשהיו פונים אליו אנשים בבקשה שילמדם מקצוע, היה עפ"ר נענה לבקשתם ומלמדם תעשית סבון, צבעים שונים ושמנים וכו'. לרבים מבחורי "ישיבה". שהיו פונים אליו, היה מלמד מתמטיקה. בין אלה שפנו אליו וניצלו את ידיעותיו היה גם הפרופ' הרמן שפירא.

בתרמ"ב היה ממיסדי האגודה "אוהבי ציון", אח"כ היה בין מיסדי "שפה ברורה", '"בני ציון'" וכוי. בן השתתף בועידת חו"צ בוילנה בתרמ"ט. כשנוסדה בתרמ"ט אגודת "בני משה", נהיה לאחד מחברי האגודה הנ"ל והרבה עשה להצלחת פעולותיה בגליל ווילנה.

באותם הימים היתה לו שאיפה אחת: העליה לארץ-ישראל, ובשנת תרנ"א התגשמה השאיפה הנ"ל: מ. מ. אפשטיין מיפו קראהו לבוא לא"י ולכונן ביפו בית חרושת להרכבה. כן הזמין אותו לבוא ארצה גם חברו מאז ומקדם, י. מ. פינס, שכתב לו שאם לא תמצא הארץ חן בעיניו יתן לו להוצאות הדרך בחזרה. הוא קבל את ההזמנות בשמחה ועלה ארצה.

בהיותו בארץ התמסר כולו לתנועת התחיה. כעבור שנתים לבואו נתמנה למורה בבית הספר של הברון בפ"ת לשם הוראת עברית ומתמטיקה.

אך גם מהחימיה לא הרפה. בכל שנה היה עוזב את ההוראה והולך לראל"צ כדי לעבוד ביקב ארבעים

יום - במלאכת החימיה של ההפרדה וההרכבה, הדרושים למלאכת היין. בהמשך הזמן נוכחה הנהלת היקב כי הם זקוקים לו כל הזמן, ואינם יכולים להסתפק בארבעים יום בלבד, והוא קבל את ההצעה הזו ועזב את ההוראה.

רק שנתים עבד בראל"צ ביקב, ואח"כ עזב את העבודה מפני חלוקי הדעות החריפים בינו ובין הפקידות, שלא סבל אותה, ויצא לירושלים, ושם נתמנה למנהל אדמיניסטרטיבי של ישיבת "מאה שערים" שבהנהלתו של הרב ר' זרח ברורמן בשנות תר"ע תרע"ב, אך גם כאן לא החזיק מעמד וכיהן רק שנתים בלבד.

אחרי שהשתחרר מתפקידו ב"ישיבה" הנ"ל החליט לשוב ולהתמסר כליל ללמודים, אך אחרי מות בנו יחידו ואשתו, חלה מרוב צער מחלה אנושה. אחרי שהחלים קצת עזב את ירושלים, חזר לפתח-תקוה בשנת תרע"ב וגר אצל בתו.

אחרי מחלה ממושכה במשך יותר משנה נפטר בפ"ת בכ"ד חשון תרע"ג.

בכתובים נמצאים אצל חתנו מר שמואל ליפשיץ בפתח-תקוה ספריו אלה: "פרושים והערות"' "חזון האמונה וההשגחה" ו"עיון תפלה".

נפתלי גולומב

בן אליהו.- נולד בעיר סוקולקה שברוסיה בשנת תר"ב (1860). נתחנך חנוך מסורתי: למד ב"חדר" לכל דרגותיו וכשגדל למד תורה בישיבת וולוז'ין. אחרי שבנה לו משפחה עסק בהנהלת טחנות קמח ברוסיה עד 1911. היה ציוני, וביתו היה בית ועד לכל הוגי הדעות בעיר ובסביבה, ובו היו מתנהלים וכוחים

סוערים על שאלות היהדות והציונות.

את עתידו ראה רק בארץ-ישראל, ולפני שחיסל בעצמו את עסקיו ברוסיה שללו את בנו, אליהו, בשנת 1909 ואת בנו השני, אליעזר בשנת 1910 להתחנך בגימנסיה "הרצליה". בשנים הללו עסק בארגון רכישת קרקעות בארץ-ישראל לשם

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 229). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/229