Volume 1

Page 330

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חיטה והבדיקה ואחרי שהוסמך נתמנה לשוחט בשביל העדה האשכנזית הקטנה שנוסדה ביפו.

קשים היו חייו בשנים הראשונות. המשכורת היתה קטנה, מספיקה בקושי למחיה, כי העדה היתה קטנה ודלה. גם חייו היו לא פעם בסכנה לרגל עבודתו. כי העדה לא הספיקה לכלכל אטליז מיוחד, והיה צורך להתקשר עם קצבים ערבים שימסרו בהמות לשחיטה ובדיקה בידי יהודי מוסמך (השוחט) ולמכור בשר ליהודים בהשגחה על הכשרות. (כך היה נהוג גם בשאר ערי הארץ, שהתקיים בהן ישוב יהודי קטן). השחיטה נעשתה בפרדסי הערבים, והקצבים הערבים היו עומדים על ר' אליהו בשעת שחיטה ובדיקה וכשפסק על איזו בהמה שהיא טרפה (הפסד כספי קטן לקצב בעל הבהמה!), היו מאיימים עליו בגרזן להרגו. משום כך רצה לוותר על הפרנסה הבטוחה ולחזור לירושלים, אך בסוף נעתר להפצרותיהם של רבי נפתלי הרץ הלוי, רבה של הקהלה, ור' שמעון רוקח ראש הקהלת, התגבר על פחדו והמשיך בשרותו.

עם גידול הישוב העברי בעיר עלה גם ר' אליהו בדרגה עד שהגיע לדרגת ראש השוחטים בקהלה הגדולה של תל-אביב ויפו וחינך שוחטים צעירים רבים במלאכת הקודש.

בששים שנות חייו ביפו הצטיין במדותיו התרומיות, שקד לעשות טוב וחסד והכל הוקירוהו וחיבבוהו. היה ממקורבי הרב רנ"ה הלוי ואח"כ היה מבאי ביתו, וזמן-מה אף מזכירו של הגראי"ה קוק בעת כהונתו כרבה של יפו. שקד על לימוד התורה ומתן צדקה בצנעא ומצניע לכת. עזר בעדוד ועצה לפונים אליו. השתתף בבנין שכונת נוה שלום.

זכה לראות בחייו דור של בנים, נכדים ונינים, שמספרם עלה למאה ויותר. אחד מבניו הוא ר' נחום ויינשטיין , המוהל הראשון של קהלת תל-אביב.

נפטר בתל-אביב, י"ז כסלו ת"ש.

זאב כרמלי (רוצקין)

נולד בהומל, רוסיה, בשנת תרל"ז (1877), לאביו דב רוצקין. קיבל חינוך יהודי מסורתי, למד את מלאכת הסנדלרות ועבד במקצועו. היה פעיל בתנועת הפועלים היהודים והצטרף ל"פועלי ציון".

בראשית העלית השניה עלה ארצה עם רעיתו בתיה ועם שני ילדיהם, בשנת תרס"ד, מיד אחרי הפרעות בהומל. בבואו ארצה עזב את מקצועו, שהיה יכול להתפרנס בו גם כאן, ופנה לעבודה חקלאית, בתחילה בפרדסו של הד"ר א. מזיא , שמנהלו מר גלמן קיבל ברצון עולים חלוצים לעבודה, ואח"כ בפרדסו של יעקב קרול . ההכנסה משכר-העבודה לא הספיקה לפרנסת המשפחה ורעיתו עזרה לפרנסה בבישול ובכביסה לראשוני הפועלים וביתם היה קן-משפחה לפועלים הבודדים, שבעת מחלה או חוסר עבודה היו מקבלים בו עזרה ואשראי "לזמן ארוך" ביחס חברי חם. כאן

הגו את רעיון יסוד "הפועל הצעיר", שגם הוא היה אחד מראשוניו.

בתרס"ו-ס"ח השתתף עם פועלים יוזמים אחדים בארגון כשלושים חבר ליסוד מושב-פועלים על חלקות אדמה קטנות ליד המושבה, כדי שיוכלו לנהל משקי-עזר ולהתקיים בארץ גם בזמנים של משבר בשוק העבודה השכירה, ובעזרת הועד האודיסאי של "חובבי ציון"

יסדו את המושב עין גנים .

אכסן בביתו את א. ד. גורדון אחרי מחלתו וטפל בו בלבביות רבה וחלק אתו את פרוסת לחמם הדלה.

המשיך בעבודה ובנטיעה ואחרי מות רעיתו בתיה נולדו לו עוד ארבעה ילדים מאשתו השניה. השתתף בכל הפעולות לביסוס המושב ובשמירה ובהגנה.

נפטר בפתח-תקוה, א' טבת תש"ו.

אברהם ישפה

בן ברוך. - נולד בשנת תרכ"ד (1864) בעיר ביאליסטוק.

קבל חנוך מסורתי ב"חדר" ובישיבת וולוז'ין ונתפרסם כבעל כשרונות. כשנשא אשה התחיל לעסוק במסחר חמרי ברזל באודיסה, ואח"כ העביר את בית מסחרו ליקטרינוסלב, והצליח מאד במסחרו זה. היד משכיל עברי, ידע את הספרות העתיקה והחדישה.

חובב ציון עוד בלמדו בישיבת וולוז'ין. כשנעשה לאיש אמיד, הלך לבקר את ארץ ישראל, ובשעת בקורו זה רכש לו קרקעות בשכונת ''תלאביב" שבמושבת נס ציונה.

בשנת 1902 בביקורו הראשון בארץ בקר יחד עם ר' משה בצלאל טודרסוביץ ואליהו קלצין (קלצקי) ובנו בעבר הירדן לשם רכישת קרקעות.

ב-1905 עלה לארץ ישראל, כדי להשתקע בה. ישב בנס ציונה כמה שנים, הקים טחנת הקמח העברית המודרנית הראשונה ליד ירושלים שנקראה בשם "זרובבל''.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 330). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/330