Volume 1

Page 350

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אחרי פרעות 1905-06 עבר מז'יטומיר לקיוב, שם היה במשך כמה שנים מנהל של חברה גדולה לתעשיה הימית. כאן נתפרסם כל-כך בחוגי החימאים כרבידיעות במקצוע, עד שב-1915 הורשה לקרוא הרצאות בחימיה בפוליטכניקום שבקיוב, ואחת מהרצאותיו אף פורסמה בכתב-העת של הפוליטכניקום. היה חבר בהנהלת כל מוסד ציוני וכל חברה לאומית יהודית בקיוב, הצטרף לסיעות "עת לבנות" ו"דרור", ומטעם זו האחרונה נשלח בתור ציר, אחרי פרוץ מהפכת מרס 1917, לכנסיה הציונית הכל-רוסית בפטרוגראד.

אחרי מהפכת אוקטובר 1917 דוכאה כל פעולה ציונית ברוסיה הסוביטית והחלה רדיפת הציונים, אך בו לא פגעו הגזירות באופן פרטי, כי התמסר לעבודת קואופרציה והיה חבר בהנהלת קואופרטיב יצרני בן 25 חבר בקיוב. בראשית 1926 הצליח לצאת מרוסיה עם בתו (אשתו מתה עוד ב-1919) ולעלות ארצה.

בהשתדלות ביאליק ורבניצקי ואחרים נתקבל כפקיד

במחלקת המסים של עירית תל-אביב. כשבא ז. ז'בוטינסקי לארץ בסוף 1928 סידר אותו בעבודת פקידות בחברת הביטוח "יהודה" (שז'. היה אז ממנהליה), אך עם צאת ז'בוטינסקי מהארץ פסקה עבודתו שם. בהשתדלות

ביאליק וברצון טוב מצד מר אריה שנקר קיבל משרה בתור גזבר ב"בנק לתעשיה" ב-1933, וכאן עבד במסירות ובהצלחה עד יומו האחרון.

כתב הרבה מאמרים ורשימות בעתונות היומית על נושאים ספרותיים, מדעיים, צבוריים, כלליים וחברתיים וכן פרסם רשימות סאטיריות בעלונים פריודיים הומוריסטיים שהופיעו לחגים. פעל למען העזרה לציונים ותיקים בתור חבר "ברית ראשונים".

פרסם ספר "ענויי היהודים ברוסיה הסובייטית" (ת"א, תרצ"ב) וחוברות "המכשיר להתישבות" (למען הצלת "אוצר התישבות היהודים" - ת"א, תרצ"ב) ו"היהודים ברוסיה ובאוקראינה" (ת"א, תרפ"ז). נפטר בת"א, י' טבת תרצ"ו, ונקבר בבית-הקברות הישן.

ד"ר נתן מיכאל גלבר

נולד בברודי (מזרח גליציה) ב-27.5.1891 לאביו נחמן , ציוני וחובב השכלה וספרות עברית, בעל תעשיה ונשיא הקהלת (ממשפחת המשורר יעקב אייכנבוים

גלבר ) ומצד אמו מצאצאי הרבנים חיים כהן רפופורט (רב

בלבוב במאה הי"ח) ולוין בפולין. למד בחדר, בבי"ס עממי וגמר את הגמנסיה בברודי ובבית קיבל גם חינוך עברי מודרני. למד פילוסופיה באוניברסיטאות וינה וברלין וב-1914 הוסמך לד"ר לפילוסופיה בווינה.

עוד בשנות לימודו בגימנסיה (מ-1904 עד 1910) היה פעיל בהסתדרות הגימנזיסטים הציונים "צעירי ציון'' בגליציה, ובשתי השנים האחרונות מהן ניהל את עבודת ההסתדרות העברית של הנוער. אח''כ היה פעיל בווינה ובברלין בהסתדרות הציונית האקדמאית "עבריה" והשתתף ביסוד האיגוד העברי הראשון "התחיה" של הסטודנטים בווינה, וב-1913 ביקר בארץ. במלחמת-העולם הראשונה שרת כקצין אוסטרי בחזיתות סרביה, איטליה והבלקנים. בסוף המלחמה היה פעיל במשך כ-12 שנה (1918-1930) בהסתדרות הציונית בווינה כמזכיר ראשי, חבר הועד המנהל, מנהל קרן היסוד, עורך העתונים היומיים הציוניים "וינר מורגנצייטונג" ו"שטימה". כן השתתף בפעולות למען זכויות היהודים בארצות הגולה בשנים שאחרי המלחמה הקודמת ב"ועד שליחי הארצות" שליד ועידת השלום בפאריס וביקר פעמים אחדות בשליחות פוליטית בשמו ברומניה ואח"כ פרסם בחוברת דו"ח מפורט בצרפתית (פאריס, 1928) על מצב המיעוט היהודי שם ובן סקירה מקפת על הפרעות ביהודי פולין בראשית העצמאות הפולנית (בגרמנית ; וינה 1922).

פרסם מאמרים, סקירות ומחקרים בדברי ימי יהודי פולין והציונות בעברית, אידיש, גרמנית, פולנית, רוסית, צרפתית ואנגלית בעתונות היהודית בארצות הגולה. כן השתתף בקביעות ב"יידישס לקסיקון", "אנציקלופדיה יודאיקה" ו"אשכול" (ברלין) ובירחונים למדעי היהדות בגרמניה, פולין, אמריקה וצרפת. בשנות 1930-1931 היה עורך העתון היומי הציוני "נובי סלובו" בווארשה וחבר מערכת "הצפירה". ב-1931-1932 ביקר בשליחות קרן היסוד בארצות

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 350). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/350