הבארון רגז על אנשי עקרון בשל סירובם והפסיק להם את התמיכה ואף אמר לגרשם מעל אדמתו ושילבו להתדיין עם הרב מוהליבר ולתבוע ממנו פיצויים, כי הוא ששלח אותם אל האדמה הזאת. אנשי הישוב הישן הבטיחו תמיכה לעקרונים שומרי שבת הארץ, אך לא נתנו כמעט כלום, ומחמת המצב החמרי הקשה הוכרחו העקרונים למכור בהמות וכלי-עבודה להוצאות המחיה. הם שלחו שנים מחבריהם משה חיים פרס ויעקב ארקין לרוסיה לבקש עזרה ותמיכה. אך שם האמינו היהודים בהיתר-העבודה של רבני רוסיה הגדולים וסירבו לעזור להם בכסף כדי שיוכלו לאכול לחם עצלות, ובסוף נתנו להם רק מאה רובל להוצאות הנסיעה הביתה. אז החליטו העקרונים לחזור לעבודה והבארון נעתר לבקשות חובבי ציון וחזר לתמוך בהם.
בתר"ן החלו אנשי עקרון לנטוע כרמים, כי ענף זה היה מכניס יותר מהפלחה. הפקידות התנגדה לנטיעת גפנים באדמת הבארון בלי הסכמתו. ריב זה ארך ארבע שנים, עד תרנ"ד, ובסוף נסתיים בדין-תורה, בו פסקו, הרבנים, שהאכרים חייבים לציית לבארון ולשליחיו בעניני עיבוד הקרקע ועליהם לעקור את הנטיעות.
שנים רבות התלבטו בדלות ובעבודת פלחה, ומעת שגדל הישוב ביפו ונוסדה תל-אביב מצאו בעיר שוק קבוע לחלב פרותיהם, ובעבודה ממושכת ושקדנית התבססו סוף-סוף, ומושבתם החלה לעמוד על רגליה באופן עצמאי.
האלה הם ה-11 : יעקב ארקין, צבי ארקין (אחיו), ברוך צבי ברנשטין, אברהם יעקב גלמן (צורף ל-11 המשפחות מפבלובקה, במקום ששימש כמלמד לבניהם. העולים עמדו בכל תוקף שיעלה אתם וישמש כמזכיר) יחזקאל לוין, יעקב לסקובסקי, משה מלר, חיים משה פרס, דב רודבסקי (אביו אליהו עלה כעבור שנתים עם המשפחות), יהושע רובינשטין ואפרים שקולניק.
יעקב ארקין
נולד ברוזינוי, פלך גרודנה משנת תר"ט (1649), לאביו אברהם שלמה. קיבל חינוך מסורתי וכשגדל היה אכר בכפר פאבלובקה.
נשא לאשה את מלכה מסלונים (נפטרה בעקרון ג' טבת תר"ע).
היה במשך כמה שנים חבר ועד המושבה. עד יומו האחרון היה אכר מסור לאדמה ולעבודה.
נפטר בעקרון, כ''ד ניסן תר"פ.
צאצאיו: ישראל; אליעזר; צבי; גיטל עלקה אשת אברהם סמוטריטש; רבקה אשת קלמן פרס; שינה (ז"ל) אשת אברהם יצחק ליפקוביץ; חוה אשת ד"ר נסים בראון; מינה אשת סמואל נחמיאס.
צבי ארקין
נולד ברוזינוי, פלך גרודנה בשנת תרי"א (1851) לאביו אברהם שלמה. קיבל חינוך מסורתי וכשגדל עבד בבית חרשת לארינים.
היה מפעילי המושבה, מסור לאדמה ולעבודה.
נפטר בעקרון, ממכת שמש בהיותו בשדה, ביום ב' אלול תרנ"א.
צאצאיו: יעקב מאיר; ישראל חיים; קלמן; רחל דינה.
ברוך צבי ברנשטיין
נולד בפאבלובקה, ליד רוזינוי, פלך גרודנה, בשנת ת"ר (1840). קיבל חינוך מסורתי ואח"כ למד נגרות לבנינים אצל אביו אריה.
נשא לאשה את חשקה בת משה נח מרוזינוי, עבד תחילה בבנין וכנגרות ואח"כ עבר לחקלאות.
עמד בתוקף על זכויותיהם וכבודם של האברים נגד השרירות העריצית של פקידי הבארון והיה פעיל בעניני הצבור.