Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 1

Page 87

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עוסק יחד עם סיניבר בעסקי קבלנות ממשלתיים לבנין גשרים בדרכים.

בהיותו ב-1 במאי 1921 בירושלים לרגל עסקיו בממשלה שמע על הפוגרום שפרץ ביפו. מיד מיהר וחזר לתל-אביב, ניגש אל הגימנסיה הרצליה, בה שכבו עשרות פצועי הפרעות, ושמע מפי אחד העוסקים בעזרה לפצועים, כי המצב קשה מאד, כי אין קרח לצרכי הטיפול בפצועים. אכן היה היוני ספירו מיפו מספק קרח לתושבי תל-אביב, אך אז אסרו עליו ערביי יפו להוביל קרח לתל-אביב. בו ברגע נזכר סימקין, שבירושלים ראה במשלחת הצלב האדום האמריקאי מכונה קטנה ליצור קרח. מיד חזר ירושלימה, קנה את המכונה ועוד באותו לילה הקים אותה בבית-החרושת לרהיטים של גורלסקי וקריניצי , ולמחרת כבר היה קרח לתחבשות לפצועים. כך נמשך בדרך מקרה לעסוק ביצור קרח ומאז התמסר לתעשיה זו בקביעות. עוד באותה שנה יסד בשותפות עם מר אפלבוים את בית-החרושת לקרח "מעדן", ועם גידולה המהיר של העיר העברית הגדילו ושכללו ובנה בו גם מחסני קירור. כן המריץ את יצור המקררים ואיפשר למחוסרי אמצעים לרכשם בתשלומים קטנים. במשך הזמן הקים בתי-חרושת לקרח וחדרי-קירור גם בחיפה ובפתח-תקוה, יסד את התאחדות בתי-חרושת לקרח בתל-אביב והסביבה ומנהל את ההתאחדות ואת הפעולות הארגוניות להספקת הקרח עד היום. כן פיתח את משקו בפתח-תקוה לחברת אחוזות מ. סימקין בפ"ת בע"מ, שהוא מנהלה.

עם פעילותו הכלכלית הרבה הקדיש זמן גם לפעילות צבורית כחבר בהסתדרות הציונים הכלליים ובלשכת הבונים החפשיים "ברקאי", והוא מעסקני הועד לקרן היסוד בת"א.

בניו: אברהם , מנהל המשק בפ"ת, יואל ממנהלי בתי החרושת לקרח בת"א וחיפה (חתנו של העסקן בן-ציון וולפברג ), ובתו עליזה היא אשת ד"ר אלפרד שווארצבורד בפ"ת.

יוסף חכמי (חכמישוילי)

נולד בירושלים, בראשית שנת תרמ"ז, (2.10.1886), לאביו יעקב ולאמו לאה בת יוסף גורל (בני משפחתו לקחו חלק ניכר בגאולת קרקעות לבנין שכונות בירושלים).

למד בחדר, בבית-המדרש "דורש ציון" ובביה"ס של חברת כל ישראל חברים בירושלים, ובשנת תרס"ח למד בחוץ לארץ מדעי מסחר ובנקאות וחזר ארצה.

בתרע''ב נשא לאשה את ונציה בת שמואל בכר מירושלים (אחיה יהושע בכר הוא פקיד ראשי במחלקת העליה של הסוכנות היהודית).

משנת תר''ע עד תרע"ה עמד בראש מחלקה ב"דויטשע פלסטינה בנק" בירושלים ומשנת תרע"ה ועד תרע"ח בהנהלת הבנק. בשנות מלחמת העולם הראשונה עזר בסילוק קשיים להעברת כספים ארצה לסיוע ולמוסדות היהודיים.

אחרי הכיבוש הבריטי וביטול הבנק הגרמני עבר לשרות בבנק האנגלו-מצרי בירושלים, שהפך לברקליס בנק והיה סגן-מנהלו עד תרצ"ה. עזר להתפתחות העיר בסידור הלואות למסחר, לגאולת קרקעות ולבנין שכונות והיה בין ראשוני הבונים בשכונת רוממה. בתרצ"ה נבחר למועצת עירית ירושלים והיה חבר בה עד שנת תרצ"ח.

בתרצ"ה נתמנה למנהל בנק ברקליס בתל-אביב, הרחיב את פעולות הבנק בעיר ובסביבה ופתח לו סניפים בתל-אביב וברמת-גן ולמרכז הבנק הקים בנין גדול ברחוב אלנבי.

משנת תרצ"ו עד תרצ"ח היה חבר הועד הפועל של לשכת המסחר ביפו-ת"א.

בסוף תש"ו (אוקטובר 1946) נתמנה ל"דירקטור מקומי" של הבנק.

צאצאיו: אפרים, עליזה אשת משה מזרחי, מנשה, דוד.

הרב דב הכהן קוק

נולד בעיר גריבה, לטביה, כ"ו כסלו תרל"ב (1872), לאביו הרב שלמה זלמן , מגזע הגאון ר' מרדכי יפה בעל ה"לבושים". למד בחדרים ובישיבות והוסמך לרבנות. נשא לאשה את רבקה לבית שכן , נתמנה לרב בקהלת קרוק ואח"כ ביליסאבטגראד. היה ידוע כגדול בתורה ודרשן מצוין, פעיל בכל עניני הצבור ואהוב ומכובד על כל מכיריו. המשיך בפעולתו הדתית והצבורית בקהלתו גם בעת שהשלטון הסוביטי אסר את הפעולה הזאת ונאסר.

אחרי השתדלות מרובה הורשה לעזוב את רוסיה עם משפחתו ובאדר תרפ"ה עלה ארצה. (הרב הראשי לארץ-ישראל, רבי אברהם יצחק הכהן קוק , היה אחיו).

נתמנה לרב בעפולה ואח"כ למארגן ומנהל מכון הרי פישל לדרישת התלמוד בירושלים. בעריכתו הופיעו ספר היובל להרי פישל ויתר פרסומי המכון.

צאצאיו: ד"ר נחום , מנתח ראשי בבית-החולים האוניברסיטאי "הדסה" בירושלים; הרב רפאל , רב בשכונת ארזה בירושלים, חבר הנהלת מכון הרי פישל, מחבר ספרים; ד"ר הרצל , מנתח בבית החולים העי

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 87). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/87