מכיריו ומוקיריו, שיהא גם להם חלק בהנאה הרוחנית. היה שופע חדות-חיים חסידית ומעניק ממנה לזקוקים לה, הן בשיחות פרטיות והן בשמחות משפחתיות. ביחוד היה שוקד לשמח חתן וכלה עזובים או עולים, מנותקים ממשפחותיהם שלא זכו לעלות לארץ והיה משתדל להיות להם במקום הורים וקרובים, ובסעודות מצוה היה מראשי הפעילים בארגונן ובריכוז הכספים בשבילן ואח"כ היה מבדח ומשמח את הקהל בקולו הערב ובשירתו המלבבת.
היה חבר בארגון "בני ציון" בתל-אביב.
יסד את בית הכנסת "נצח ישראל" ברחוב הירקון (באזור שכונת אפ"ק לפנים), עבר בו לפני התיבה בימים נוראים, ניהל את השולחן בסעודה שלישית של שבת ועינג את המסובים בזמרה ובדברי תורה.
בימי מאורעות שימש ביתו שבקרבת גבול יפו מטה ההגנה באזור.
אחרי פטירת רעיתו, שהיתה שותפת לו במעשי הצדקה והחסד, יסד קרן גמ"ח לזכרה, ובהתעלמו ממחלת לבו הגוברת המשיך בשקידתו להיטיב.
נפטר בתל-אביב ונקבר בנחלת יצחק, כ"ו כסלו תשי"ט (8.12.1958).
בנותיו: א. יפה אשת יונה אלק (בתם - דבורה אשת אברהם ברומברג . ובניהם - ראובן, יצחק). ב. טובה אשת צבי סמואל.
שמעון אובסטבלום
נולד בוורשא (פולין) בשנת תרל"ח (1878). לאביו יצחק ולאמו יהודית .
קיבל חינוך מסורתי, השתלם בבית ספר חקלאי בגרמניה ולמד רופא וטרינרי באוניברסיטה בלונדון.
משמאל: שמעון אובסטבלום, מאיר דיזנגוף,הבארון ג'יימס דה-רוטשילד ורעיתו. נשא לאשה את רבקה בת שמואל לויטנברג. עבד בוורשא בתור אגרונום ורופא וטרינרי. היה חבר פעיל בחובבי ציון בעירו. עלה לארץ בשנת 1919.
היה הגנן המומחה הראשי הראשון בתל-אביב. שתל את השדרה הראשונה בשדרות רוטשילד.
בתערוכה החקלאית הר אשונה בשנת 1920 קיבל פרס ראשון (מדליה זהב) מידי הנציב העליון סיר הרברט סמואל , עבור תערוכת הפרחים שהציג.
נפטר בתל-אביב, י"ד תשרי תש"א (16.10.1940).
בניו: יצחק (ג'ורג', בעל משרד לתיירות במונטריאול), יהודה (ממנהלי "אוניברס", חברה לתיירות והובלה בע"מ בת"א).
אברהם חיים אברבום
נולד בצפת, י"ח שבט תרל"א (1871).
לאביו ר' שמעון (אחותו - אלמנת דוד מילר (ראה כרך א', עמוד 260) ולאמו שיינדל בת יוסף סגל (מוהליבר).
קיבל חינוך מסורתי מפי אביו שהיה למדן ובעל אינטליגנציה טבעית בעלת רמה בינלאומית.
בשנת תר"ן (1890) נשא לאשה את אסתר לאה בת יעקב ליב קניבר ובזיווג שני נשא (בשנת 1901) לאשה את חנה בת יעקב באהר (ראה כרך ט', עמוד 3268), נפטרה בוינה בשנת תרע"א (1911), ובזיווג שלישי, נשא בשנת 1913 לאשה את הניה מלכה בת הסופר והעסקן ר' יהושע איזנשטט-ברזילי (כרך א', עמוד 150).
היה יועץ ופוסק גאוני בהילכות החוק העברי והעותומני. הרב קוק זצ"ל היה מזמינו תכופות להוועץ בו בשטח זה, וכן נהג גם הרב המקומי בצפת מדי התקלו בבעיות ובמקרים משפטיים מסובכים. עסק בחלפנות.
היה שנים רבות נשיא לשכת בני-ברית וממיסדי הלשכה.
בימי מאורעות לקח חלק פעיל בהשפעתו על השכנים הערבים והגיש עזרה לנצרכים.
נפטר בצפת, י"ג ניסן ת"ש (21.4.1940).
צאצאיו מאשתו הראשונה: חנה אשת אליהו כהנוב (כרך ט', עמוד 3309), חיה אשת צ'רלס סלומון (מקרדיף, אנגליה).