Volume 11

Page 3712

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

גדל במשפחה מסורתית ולמד בבית ספר יסודי עברי. בשנים 1925-1930 למד וסיים את הגמנסיה הממשלתית בוילנה. למד הנדסה חשמלית באוניברסיטה בגרנובל (צרפת) בשנים 1931-1933.

עלה לארץ בשנת 1934. ובאותה שנה נכנס לעבודה בעירית ת"א-יפו במחלקת הגזברות.

נשא לאשה את שרה בת יקותיאל קלמנוביץ.

בשנת 1948 נתמנה כסגן גזבר העיריה ולאחר ששימש כשנה וחצי כמ"מ, נתמנה לגזבר העיריה החל מה1.4.1953.

נוסף לעבודתו האחראית בעיריה, פעיל הוא בעבודה צבורית, ובמיוחד בשטחי כלכלה שונים. משמש כאחד המנהלים של מפעל הפיס, מייצג את העיריה בחברות בת שלה, מרכז ואוצר השלטון המקומי וכן כיו"ר איגוד הגזברים של הרשויות המקומיות.

כיהן ומכהן כחבר ועדות ממשלתיות-עירוניות לבע יות מוניציפאליות שונות, ביניהן הועדה לבירור השכר של עובדי הרשויות המקומיות בארץ, הועדה לשאלת השכר של הרופאים, ועדה לביצוע האמיסיה המוניציפאלית ועדה לעיניני האופרה, ועדה לעניני "הבימה" וכו'.

ביקר בשליחות העיריה בארצות אירופה וארצות הב רית בקשר למימון והשגת מלווה לעירית ת"א.

בניו: דן, תנחום.

נפתלי חיים ברנדוין

נולד בירושלים, ח' תמוז, תרפ"א (12.6.1921), דור רביעי לילידי הארץ.

לאביו ר' זוסיה ברנדוין (מצד האב : חוליה משושלת האדמורי"ם - ר' ישראל מריזשין, ר' פנחס מקוריץ, ור' זוסיא מטרנופול). ולאמו: מנוחה בת יוסף אדלר (מצד האם : נצר מגזע ר' אלימלך מליזינסק ור' דוד לעלעוור

נתחנך על ברכי התורה וההשכלה בירושלים. חניך ישיבות עץ-חיים ומרכז הרב . בוגר בית המדרש למורים "מזרחי" והמכללה העברית.

התמחה בהוראה מעשית בהדרכתו של הפרופ' א. ריגר ויצאו לו מוניטין כמחנך דגול, אשר דרך מיוחדת לו בהסבר ונתוח יצירות התרבות העברית.

שמש כמורה בבתי ספר עממיים ותיכוניים ברשת החנוך של כנסת ישראל מטעם הועד הלאומי ואחר-כך מטעם מדינת ישראל. ביחוד הצטיין כמורה ומרכז ללמודי היהדות בבית-הספר התיכון לדוגמא, שליד המכללה בירושלים, שם שימש גם כמדריך למורים טירוניים מטעם מחלקת התנוך שאצל המכללה.

שמש כמנהל בית החנוך של משק הפועלות בתל-אביב וכמרצה נודד לספרות עברית מטעם הקבוץ המאוחד.

היה ממיסדי תנועות הנוער "ברית החשמונאים" ו"עדת הצופים הדתיים" ומראשי ארגון הנוער "בן-על". היה חבר פעיל במחתרת העברית מנעוריו, נאסר על-ידי המשטרה הבריטית, שוחרר וחופש על-ידה במשך שנים.

בזמן מלחמת השחרור עבר ברוב קוי החזית כמרצה ומדריך של מחלקת ההסברה לצבא ההגנה לישראל. נפצע ושוחרר מן הצבא מטעמי בריאות.

בד בבד עם פעילותו הצבורית-לאומית החל בפרסום יצירותיו הספרותיות. ספורו הראשון ("אמא") נתפרסם במוסף הספרותי של "דבר" בשנת תש"ך ע"י עורך המוסף \_ הפרופ' דב סדן (שטוק), שהיה מעודדו וסנדקו הספרותי.

שורת ספוריו ורשימותיו מן ההוי היהודי-ירושלמי שבין החומות, ראו אור אחר-כך ב"השבועון הארצישראלי" שבעריכת הסופר ג. שופמן.

עיקר יצירותיו ראו אור מעל דפי "גזית" (שבעריכת ג. טלפיר ) ובבטאונים ספרותיים ומדיניים אחרים.

ביצירות אלה נתגלה כשרונו הספרותי-אמנותי. "אמןפרוזה, החושף מאוויו.

נפש האדם הירושלמי יצרבו צורות של טפוסים כלליים".

סופרים ומבקרים ספרותיים כפרו' ש. הלקין, א. ליפשיץ ומ. מיילזש ראו ביצירותיו "נגון חדש היונק ממקורות ישנים".

כן פרסם מזמן לזמן רשימות בקורת זוטות, שנימה עצמאית מקורית מפרכסת בהן.

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3712). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3712