Volume 11

Page 3782

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ד"ר משה קרישבסקי

נולד בפולטבה בשנת תרכ"ו (1866).

לאביו חיים יעקב קרישבסקי (ראה כרך ב', עמוד 881), ולאמו רחל לאה בת גרשון וחנה חסיה טפלינסקי (עסק בחכירת משרפות יין, וחסיד אדוק).

קיבל חינוך מסורתי וכללי. גמר אוניברסיטה לרפואה וקיבל תואר של רופא.

היה פעיל בארגוני הסטודנטים הציונים.

נשא לאשה את פאני בת ד"ר איזה (רופא יהודי מגרמניה. אשתו היתה אחותו של הררי פשה, מנהל הבנק לחקלאות במצרים).

בשנת תרמ"ט (1889) עלה לארץ יחד עם אחיו ד"ר גרשון יצחק קרישבסקי (כרך ב', עמוד 884).

כעבור כמה שנים חזר לברלין.

הוזמן בתור רופא בבית החולים רוטשילד בירושלים.

בשנת 1901 הוזמן לקהיר (מצרים) בתור רופא בהי הסוהר שם.

נפטר בקהיר בשנת 1904.

צאצאיו: ראול קרישבסקי-עמי (נשוי ליהודית עמיאל מירושלים), אנדרה קרישבסקי (באוסטרליה), הנרי קרישבסקי (מנהל בנק בג'נבה, מקודם מנהל בנק משפחות : מוצרי-קיריאל בקהיר).

פרופ' שמואל קליין

נולד בי"ט חשון תרמ"ז (17.11.1886).

לאביו אברהם צבי (רבה של קהילת סילש-באלאהאש שבמערב הונגריה).

אביו עסק בחינוכו בלימודי עברית, תנ"ך ומדרשי אגדה.

בשנות 1897-1893 למד בבי"ס האזרחי של הקהלה היהודית, אח"כ למד בגמנסיה הממשלתית בבודפשט שבה נבחן בבחינות הבגרות בשנת תרס"ה.

למודים עבריים למד גם ב"תלמוד-תורה" ועד מהרה, הצטיין בידיעותיו העבריות וזכה בכמה פרסים. כל השנים שלמד מחוץ לעירו בא בחליפת מכתבים עם

אביו הרב, שלא חדל מלטפח בו את האהבה ליהדות, ותודות לכך נשמר מפני האוירה הזרה של הכרך.

עם סיום לימודיו בבודפשט יצא ללמוד בבית המדרש החרדי לרבנים בברלין (1906). באותה שנה נרשם, במחלקה הפילוסופית של האוניברסיטה הברלינית שבה השתלם במדעי המזרה. אח"כ עבר ללמוד באוניברסיטה הידועה בהיידלברג ובשנת תרס"ט (1909) הוכתר בתואר ד"ר לפילוסופיה.

בשנת תר"ע (1910) נסמך לרבנות בבי"מ לרבנים בברלין, ובאותם הימים החלה גם פעולתו המדעית המסועפת. נושא מחקריו הראשונים היתה ארץ הגליל. מחקריו אלה פורסמו בצורת חוברות בשפה הגרמנית.

בראשית תר"ע הוזמן לשמש רב בעיירה טולצה שבבוסניה, ושם הצליח במשך זמן קצר לשנות את פני הקהילה, פתח במלחמה עזה נגד המתבוללים והיה פטרונם של החיילים היהודים בחיל המצב האוסטרי שחנה בעיר זו.

בשנים אלו המשיך לפרסם מאמרים ומחקרים בעתונות מדעית, שהקנו לו שם של חוקר חשוב במדע וגדול בתורה, בשנת תרע"א העניקה לו אגודת שוחרי מדעי היהדות בברלין פרס של 500 מרק לשם נסיעת מחקר לארץ ישראל.

בלב חרד יצא לארץ, סייר בה לארכה ולרחבה, למד לדעת את מקומותיה העתיקים, ובלבו גמל הרצון להשתקע בה. אולם בשטח זה נתקל בהתנגדות משפחתו וחזר לקהלתו.

בתרע"ג נשא אשה ובסוף אותה שנה נתמנה לרב בעיר נובו-זיאמקי. בעיר זו נהיה עד מהרה לחביב הקהילה, לנאומיו ולידיעותיו יצאו מוניטין. בקהילה זו עשה רבות לשנות פרצופה הציבורי.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נתגייס בתור רב צבאי, דאג לחיילים והיה פטרונם של מאתים פליטים שנקלעו לנובו-זיאמקי. בדירתו הפרטית איכסן משפחה בת שמונה נפשות.

היה ציוני כל הזמן, הוציא שבועון, והצליח להשפיע על קהילתו עד כדי כך שנהיתה ספוגה כולה ברוח התחיה העברית.

במחקריו שהמשיך לפרסם הניח יסודית למדע ארץ ישראל לפי המקורות היהודים, ספריו בעברית על הגיאוגרפיה של ארץ ישראל (הופיע בתרפ''ג בהוצ' "מנורה" בוינה), מפת ארץ ישראל וכדומה שמשו כספרי למוד חשובים בבתי ספר העבריים בגולה ובארץ. מלבד זה עסק גם בשדה הפובליציסטיקה והתעמולה הציונית והיה מקובל מאוד על הנוער העברי.

עם יסוד האוניברסיטה העברית בירושלים נתמנה בשנת 1925 לפרופיסור ולראש המכון לחקירת ארץ ישראל. תלמידיו אהבו אותו מאוד על שהדריכם בעבודה מדעית וגם דאג למצבם החומרי.

כעבור זמן קצר יצא לחו"ל, כדי לסדר את ענין קהילתו בנובו-זיאמקי. בימי שהותו בחו''ל טיפל בתכנית להקמת בית מדרש לרבנים בצ'יכוסלובקיה. בתרפ"ז הורה גם בפדגוגיון העברי בווינה. בני קהילתי

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3782). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3782