Volume 11

Page 3847

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס יחד עם תלמידי הגמנסיה המבוגרים לצבא התורכי ונשלח לבית ספר לקצינים בקושטא ועלה לדרגת קצין בצבא התורכי.

מנהל מכבי בפתח-תקוה.

לפני גמר מלחמת העולם הראשונה היה בין המתגייסים הראשונים לגדוד העברי.

השתלם וקיבל בשנת 1925 תואר: ד"ר לחימיה.

פרסם ספר לימוד לחימיה.

בשנת 1925 היה ממיסדי בית הספר "תושיה" בתל-אביב וגמנסיה "בנימינה" בראשון לציון.

מיסד ומנהל גמנסיה "נורדיה" בתל-אביב משנת 1927.

ממיסדי כפר אביחיל ע"י החיילים המשוחררים העברים.

איכר בכפר אביחיל.

פרופ' יחזקאל קאופמן (קויפמן)

נולד דונאייווצי (פודוליהן באוקראינה) בשנת תרמ"ט (17.12.1889).

לאביו מרדכי נחום קאופמן (סוחר).

קיבל חינוך מסורתי בחדר, בבי"ס דתי גבוה באודיסה, אקדמיה למדעי היהדות של הבארון גינצבורג בפטרבורג (לניגראד), אוניברסיטה ברן (שווייץ).

היה מתלמידיהם של: ביאליק, רב צעיר הרב חיים טשרנוביץ ופרופ' יוסף קלויזנר .

בשנת 1929 עלה לארץ.

באותה שנה נתמנה למורה בביה"ס הריאלי בחיפה.

היה ראש החוג למקרא.

חבר המועצה הספרותית ליד מוסד ביאליק, וחבר ועדות השופטים למתן פרס מטעם מוסד ביאליק ו' מטעם עירית תל-אביב.

כתב מאמרים פובל' רבים ומחקרים בתחום המקרא, המחשבה הלאומית, על היסטוריה ומדעי היהדות (פ"ס : תגר) .

ספרים: "גולה ונכר" (מחקר סוציולוגי בתולדות עם ישראל) וקיבל בשנת 1933 פרס ביאליק, "בחבלי הזמן" (1936): "תולדות האמונה הישראלית הקדומה" (בחקר ההיסטוריה הישראלית הקדומה ומבוא לתנ"ך. וקיבל פרס ביאליק (1956), "הסיפור המקראי על כיבוש הארץ" (אנגלית ועברית), "ספר יהושע" (1959).

השתתף בעיבוד "קיצור התלמוד" של הרב חיים טשרנוביץ - "רב צעיר" והמלון המקראי של גראוורונסקי (1924), ספרי לימוד ועוד.

פרופ' למקרא באוניברסיטה בירושלים. (משנת 1949 עד לפרישתו 1957).

ידוע ליודע ח"ן אף כי הוא נחבא אל הכלים. פובליציסט בעל דעה רחבה וגם חוקר מעמיק. על ספר "גולה ונכר" גמר ביאליק בשעתו את ההלל, זהו ביסוס קיצוני לשלילת הגלות, שבו הרחיק ללכת

אפילו מיעקב קלצקין - והעיקר העמיק לחקור בתולדות הגלות ובפיזור ובסיבות שנאת ישראל. אחד המועטים שניבאו לשואה שבאה. הוכיח - כי לא מחמת חסרונותיהם שנואים היהודים, אלא מחמת נכראתם.

חתן פרס ביאליק 1933 ו-1956.

ד"ר אלכסנדר זלקינד

נולד שקלוב (רוסיה) בשנת תרכ"ו (1866). לאביו בנימין.

קיבל חינוך בגימנסיה, אוניברסיטאות: ברלין ולייפציג בגרמניה.

היה פעיל בסוציאליזם הרוסי.

בשנות 1889-1891 היה כלוא במבצרי פטרופבליבסק ושליסלבורג.

היה רופא בהומל. בימי הפוגרומים היה פעיל בהגנה העצמית.

משנת 1906 בפטרבורג. היה פעיל בחברת מפיצי השכלה, ממיסדי המפלגה העממית והחברה לשמירת בריאות היהודים ברוסיה (אוזה) ומו"ל ספריה רפואית ברוסית.

בימי מלחמת העולם הראשונה היה פעיל ב"ועד לעזרת נגועי המלחמה".

משנת 1917 ציוני. היה ראש ועד הקהילה וההסתדרות הציונית בפטרוגראד ויו"ר ועידת הקהילות ברוסיה.

בימי הבולשביקים במרכז הציונים בקיוב. ציר בועד המשלחות בפריס.

ב-1920 בשליחות צבורית בארצות הברית ושליח קרן היסוד בסקנדינביה.

בשנת 1921 עלה לארץ.

רופא ומנהל בית החולים "הדסה" בירושלים. ממיסדי בית הספר לאחיות, היה פעיל בהסתדרות הציונים הכלליים, בהסתדרות הרופאים (יו"ר משפט החברים שלה).

ממיסדי חברת "מגן" ונשיאה.

נפטר בירושלים, י"א ניסן תרצ"א (29.3.1931).

בן-ציסי (נתן) פורדהוז (פריד)

נולד בחודורקוב, פלך קיוב, בשנת תרנ"ו (23.10.1896)

לאביו שלום פריד (סופר סת"ם מקובל).

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה בברציצ'וב ובירושלים ("עץ חיים"), בית ספר למוסיקה בקיוב, קונסרבטוריון בפטרבורג (קומפוזיציה וניצוח).

היה מנצח בבית הכנסת בפטרבורג ובקולטורליגה בקיוב.

בשנת 1924 עלה לארץ.

נשא לאשה את אסתר לבית ברבדה.

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3847). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3847