Volume 11

Page 3866

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת תרס"ב (1902) נרצח בנו יעקב ע"י ערבים מיפו. יעקב היה מטובי צעירי המושבה ואכריה.

לזכרו תרם האב והבן מרדכי בית בן שתי קומות (6 חדרים) לבית ביקור חולים ורפוי חולים.

נפטר בראשון לציון, י"ח תשרי תרע"ט (1918. 24.9).

צאצאיו: גרשון צבי ז"ל, אלחנן, מרדכי, יעקב ז"ל, דינה אשת ליב גולדשטיין ז"ל, צפורה אשת אברהם ברד ז"ל.

ז. ברכות

נולד בעיר טשאוואוס, פלך מוהילוב (רוסיה) בשנת תרמ"ו (15.9.1886).

לאביו אריה ליב ברכות (משכיל, גמר רפואה).

קיבל חינוך מסורתי וכללי. למד באוניברסיטה בסורבונה (פריס) ולרגל מלחמת העולם הראשונה (1914) היה נאלץ להפסיק את לימודיו.

משנת 1910 עתוואי. כתב בעתונים "פריינד'', "אונזער לעבען", "הזמן" "הצפירה", "העולם" והשתתף בעתון "דער צייט" בלונדון.

במבטאו האידי נקרא: ברכס.

במשך שנים רבות כתב סיפורים נלבבים על ים המלח והחרמון, על מדבר סיני וערבות ארץ מואב, בהם עברו כובשי כנען הנועזים.

עוד בשנות 1903 עלה לארץ עם העליה השניה. עבד כפועל בכל עבודות בנין וחקלאות. היה משוטט יחידי בארץ, עבר ברגל את כל ארץ מואב והחורן. תחביבו: להכיר את הארץ וציד.

בתקופה זו כתב סיפורי ציד ארציישיאליים שהם יחידים במינם בספרות העברית בתוכנם וסגנונם.

בשנת 1904, לאחר שהצליח ללמוד ולהכין את השפה הערבית התכונן לצאת לאורך חופי ים המלח. סוחר ירושלמי, בשם קניג הציע לו לעבוד עבורו על ספינה שהוא שותף לה, יחד עם יווני וערבי-נוצרי. הספינה הובילה משאות על פני ים-המלח. היא שטה לסדום והגיעה עד להשתפכות הירדן. שטה לקלרוה ולנהל ארנון.

קיבל את ההצעה ולמחרת היום היה על חוף יםהמלח ונתקבל כסגנו של המלח הערבי. כאשר חבריו לעבודה עזבו את המקום בגלל השרב האיום, היה הוא ל"קברניט" ספינת המוטור הראשונה על ים המלח. שנה שלמה שוטט על פני ים-המלח. על ספינתו חרז מספר שירים.

אם כי היה איש העליה השניה, שמר על הקו האישי-העצמאי שבו. לא ביקש להתערות בארץ. סמו לפרוץ מלחמת העילם הראשונה יצא לפריס ולמד כנ"ל. בפרוץ המלחמה נסע לארצות הברית ועבד עבור העתונים הנ"ל.

בשנת 1915 נסע לארגנטינה והתישב במושבה החקלאית של יק"א "דאמינגעז".

משנת 1916 הוציא שבועון "דער קאלוניסט" (יחד עם יוסף מנדלסון) ובמשך שנה, פרסמו 45 עתונים, בהפצה של 500 עתונים.

לרגל הרדיפות של פקידות יק''א, שהיה תוקף אותם ומבקר את עבודתם - בעתונו, נאלץ להפסיק את עתונו. חזר לארצות הברית (1917) והתגייס ללגיון היהודי לא"י והגיע עמו לארץ ושירת בו עד

לפירוקו. נשאר מספר שנים בארץ ככתב ה"פורברטס" מניו-יורק, וחזר לארצות הברית.

את רשמיו מהארץ פרסם בספרו "אונטערן שאטען סון חרמון" (ניו-יורק, 1908). כן פרסם דרמה "השומר" ודרמה ב-4 מערכות "כאשר הלבנה אינה מאירה", ורומן מחיי הפועלים בשם "אין די זאמדיקע קליידער'', סיפור מחיי הלגיון היהודי בארץ, וכתב גם סריה של מאמרים בעתונות אמריקה מחיי הארץ.

השתתף כמעט בכל עתוני ניו-יורק, "באידישע זשורנאל", בטורונטו (קנדה), ב"צוקונט", "פ. א. ש". "העברי", "המזרחי", "המולדת".

כתב ספורים רבים מחיי יהדות ארגנטינה.

הפסוידונים שלו : אידעלסאן, א. סאסין. דקסי, א. מענדעל, סאן, אפרעמדער ו-אבו-סאלים.

זה כעשרים וחמש שנה שהוא יושב בבוסטון, חוקר את תולדות היהודים במדינות ניו-אינגלאנד. שבארצות הברית. שהוא ראשית הקיבוץ היהודי בעולם החדש הצפוני. אסף חומר ארכיוני חשוב וספריה גדולה לתולדות הקשרים בין ירושלים ויהודי אמריקה. אסף תעודות מהמאה השש-עשרה והשבעעשרה.

בין הספרים שפרסם באידיש ובעברית: "תולדות יהודי אנגליה", סיפורים על "הוי היהודים באמריקה" ו"מאה שנה עתונות יהודית".

ביוני 1956 ביקר בארץ לכמה חדשים, הבטיח למסור את ארכיונו הגדול לאוניברסיטה העברית.

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3866). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3866