Volume 12

Page 3989

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הרב שלמה חיים פרידמן

נולד א' סיון תרמ''ז (18.5.1887) בסאדאגורה, בוקובינה.

לאביו האדמ"ור ר' ישראל (נכד ר' ישראל מריז'ין, מצאצאי רבי דב , המגיד הגדול ממזריטש) ולאמו בת-שבע בת הצדיק ר' שלום יוסף פרידמן.

למד מפי מלמדים מיוחדים בטירת בית אביו עד לדרג גבוה בש"ס ופוסקים ובתורת הנסתר ובחסידות. נטה לתנועה הציונית משחר נעוריו, פעל למען הקהק''ל, ובגיל 14 ערך והוציא בהכפלה שבועון ציוני דתי (עפ"י דוגמת השבועונים האנטיציוניים "מחזיקי הדת" ו"קול מחזיקי הדת", שיצאו אז בלבוב והתחרו ביניהם) ושלח אותו חינם לחצרות האדמו"רים. כן השתתף לפני הבחירות לפרלמנט האוסטרי בתעמולה רבתי בעד מועמדי הרשימה היהודית הלאומית.

בשנת תרס"ד (1904) נשא לאשה את בריינדל בת ר' שמואל הורנשטיין , ממשפחת הגבירים החסידים הורנשטיין מראדומייסל (פרטים עליו בערך של בן-אחיו מרדכי הורנשטיין , כרך ב' עמוד 1004). (נפטרה בתל-אביב, כ"ו אייר תשכ"א-10.6.1961).

אחרי פטירת אביו סירב לקבל את האדמו''רות, את השלטון הרוחני על אלפי החסידים, והסתפק בהמשכת דרך האבות במעשים טובים ובקיום הקשר עם חוג מצומצם של ותיקי החסידים.

בראשית מלחמת העולם, ב-1914, הגיע בזרם הפליטים לווינה. גם שם לא עסק באדמו"רות, אלא בהעברת הזמנות לפחמי-הסקה בחורף, במסחר ספרים וכדומה, כדי להתפרנס איך-שהוא, ואת יתרת זמנו הקדיש למעשים טובים. אחרי התפרסמות דבר הצהרת בלפור בווינה יסד, ביחד עם הרבי חיים מאיר שפירא מדרוהודיטש, הסתדרות חסידית במגמה ציונית בשם "ישוב ארץישראל", ואחרי שסיפחוה להסתדרות המזרחי שימשו בתור נשיאי המזרחי באוסטריה. בתפקיד זה המשיך הרב פרידמן עד לעלותו לארץ, וכל הפעולות לטובת יהודים והכלל, שעשה במסגרת זו ובמסגרות אחרות ובתור יחיד, הכל עשה בהתנדבות, ללא קבלת כל תשלום

שהוא. פעל למען הקהק"ל וקרן היסוד ובעזרה לאלפי חלוצים שעברו את ווינה בדרכת לארץ, וכן בעזרה ליהודים אחרים שדחקתם השעה.

השתתף בציר בועידה הציונית העולמית (לונדון 1920) ובקונגרסים הציוניים בקארלסבאד (1923) ולוצרן (1935).

עלה לארץ בשנת תרצ"ח (1938) והתישב בתל-אביב.

לפני כעשר שנים, כשנשלח לשווייץ לריפוי, פעל שם למען פדיון ילדי ישראל, שבשנות השואה מצאו מפלט אצל נכרים, ולהחזירם לחיק עמם. אח"כ יסד בניו-יורק ועד קבוע למטרה זו, וממשיך בקשרי שיתוף-פעולה עמו.

כתב ב"מחזיקי הדת" בלבוב, ב"המצפה" שיצא בקראקוב וב"הצופה" (תל-אביב).

בנותיו : מרים אשת זאב וורין (לונדון), זהבה אשת יוסף לוזוביק (חיפה), הדסה אשת יוסף ויינשטיין (ניויורק).

פנחס וגשל

נולד בבייטש (פולין), בכסלו תר"ן (25.11.1889).

לאביו ר' מרדכי וגשל (מצאצאי ר' פנחס תאומים פרנקל זצ"ל, מגזע רש"י) ולאמו רחל בת ר' יהודה גולדברג.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובבית המדרש.

בשנת 1911 נשא לאשה את מרגולה בת ר' נפתלי בינדיגש (מגזע האדמו"ר אלימלך זצ''ל).

בעל בית דפוס בברלין (גרמניה).

היה מפעילי המזרחי בעירו.

בשנת 1933 עלה לארץ.

בשנת 1934 היה מראשוני בעלי הדפוס ברמת-גן.

לקח חלק פעיל בהדפסת ספר הזכרון לקהילת בייטש, עיר מולדתו.

פעיל בהסתדרות המזרחי, יו"ר קופת גמילות חסדים של המזרחי וגבאי בית הכנסת בנחלת גנים.

השתתף בועידות וכינוסים של המזרחי.

חינך את בניו לתורה ועבודה בארץ.

בניו: עזריאל, ישראל, משה שאול .

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 3989). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/3989