ובאחרונה חבר האכסקוטיבה בסניף הליברלים, חבר מועצת הפועלים ויו''ר סניף תנועת העבודה הליברלית. נבחר פעמיים לסגן-ציר לקונגרסים ציוניים והשתתף כציר בועידות מכבי, המפלגה, ההסתדרות וקופת חולים. פעיל בועד השקל מאז בואו לארץ. חיבר חוברות לחינוך גופני.
בנו: שמואל (מורה וספורטאי ידוע).
בנימין וסט
נולד בברדיטשוב (אוקראינה) בתמוז תרנ"ו (1 ביוני 1896).
לאביו נפתלי-הירץ (בנו של הלמדן ר' ישראל וסט, איש שאלות ותשובות עם גדולי התורה, ושל האשה הינדה , נצר ממשפחת בעל ה"חושן משפט''. האב נמנה עם "חובבי-ציון", נבחר כציר אל הקונגרס הציוני הראשון, והשתתף שנים רבות ב"המליץ", ב"הצפירה" וב"מאמענט" הוארשאי) ולאמו חיה בת ר' זכריה זילברמן בבסרביה (משפחה של צדקה וגמילות חסדים).
אשתו: ד"ר ברוניה בת ר' יהודה בירנצווייג (רופאת שיניים בקופת חולים בעשרים שנה, נפטרה ב-12 ביולי 1958 (כ"ד בתמוז תשי''ח).
קיבל חינוך עברי מסורתי. מורו לעברית ולתנ"ך היה המדקדק חיים זיסקינד ז"ל, מראשוני המתרגמים של משלי קרילוב לעברית. שעורים בתלמוד שמע מפי ר' שמואל-לייב , ראש הישיבה בברדיטשוב. סיים ב-1915 בית-ספר תיכון באות הצטיינות, ובזכות זו ובסיועם של הרב יעקב מזא"ה וד"ר יחיאל צ'לינוב נתקבל ב-1916 לאינסטיטוט הגבוה למסחר וטכניקה במוסקבה.
בשנה זו - מזכיר ראשון של "הבימה" עד צעדיה הראשונים ליצירת תיאטרון אמנותי בשפה העברית.
אחד המייסדים ומנהלה של חבורה חלוצית בברדיטשוב, בת 140 צעירים וצעירות, שעסקו בהכשרה לעבודה חקלאית, נגרות ולעבודה בכלל. החבורה התקיימה שנתיים (1921-1920) עד שפוזרה על ידי השלטונות הסובייטיים כחבורה ציונית.
ב-1921 נבחר למרכז החלוץ הכל-רוסי ולמרכז "צעיריציון''. בספטמבר 1923 ייסד יחד עם שמואל שנייאורסון ז"ל את הסתדרות החלוץ הבלתי-ליגלי, עם הקרע הרעיוני במחנה החלוץ ברוסיה הסובייטית. שימש מזכיר מרכז "צעירי-ציון - התאחדות" ושל מרכז "החלוץ" הבלתי-ליגלי עד שנאסר במוסקבה בליל 9 במארס 1924, ליל מאסרים רבים של ציונים מזרמים שונים. היה כלוא בבית הבולשת המרכזית (בית הג. פ. או. ברחוב לוביאנקה) ובבית הסוהר המרכזי בוטירקי. במאמציהשתדלותו של פרופ' דוד שור ז"ל קיבלו אסירי הליל ההוא זכות "חליפין" - רשות עליה לארץ במקום גירוש לסיביר.
ב-14 ביולי 1924 הגיע לארץ.
בארץ נבחר למזכירות הפעילה של מפלגת "הפועל הצעיר", תפקיד בו שימש עד איחודה עם מפלגת "אחדות העבודה".
בשנים 1930-1929 שימש מזכיר המשרד הראשי של "ההתאחדות העולמית - הפועל הצעיר וצעיריציון''.
ב-1931 נכנס לבנק הפועלים, בו עבד עד ראשית 1957, כאשר הוטלו עליו מטעם הועד הפועל של ההסתדרות לכונן מחלקה ליהדות ברית המועצות בארכיון העבודה.
בזמנים שונים מילא תפקידים ושליחויות ציבוריים: דבר מרכז '"הפועל הצעיר", מרכז העלית של ההסתדרות, מועצת העלית של הסוכנות, כל השנים חבר הועד הארצי לעניני השקל וועדות הבחירות לקונגרסים הציונים, חבר בית הדין העליון של ההסתדרות, חבר מרכז הפקידים. עתה - חבר מרכז מפלגת פועלי ארץ-ישראל, ועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות, חבר מועצת "יד ושם", ממייסדי "מגן" ומרכזה של האגודה לעזרת אסירי-ציון ברוסיה הסובייטית וכן חבר נציגות ההתאחדויות של יוצאי ברית המועצות. מטפל בהתמדה בעניני מצבם ועליתם של אסירי-ציון, וכן מעורר וממריץ לדאגה למען יהדות ברית המועצות - דאגה העומדת כל השנים במרכז פעילותו הציבורית.
היה ציר לקונגרסים הציונים, למן הארבע-עשר בוינה ב-1925, ציר לועידות ההסתדרות למן הועידה השלישית ב-1926, ציר לכל הועידות הכלליות של הקונגרס היהודי העולמי.
עתונאי וסופר. ברוסיה - השתתף בעתונות החלוץ וצעירי-ציון, ובעתון "פעטראגראדער טאגבלאט" בעריכתו של י. גרינבוים. בארץ - משתתף קבוע ב"דבר", "הפועל הצעיר", "פאלק און ציון", "גשר", "מאזנים" ועוד. מעורכי "במחנה", עתון ההגנה בתל-אביב במשך 13 שנים.
פירסם מאמרים ומסות במאספים שונים. ערך הספר "החלוץ ברוסיה", שני כרכים של "נפתולי דור" לקורות היהודים והתנועה הציונית ברוסיה הסובייטית וספר על נושא זה באנגלית. עורך ילקוט "מגן".
אחיו - יוסף וסט (ממיסדי עין-חרוד).