ישראל ברקאי (ברוקוב)
נולד כ"ה בניסן תרמ"ח (1888) בווארשה, פולין. לאביו אהרן שמואל ברוקוב ולאמו חנה צביה בת הרב הוכגלובר מצ'פלוב.
למד בישיבות במינסק-מאזוביצק ובווארשה. בשנת תרס"ז (1907) נשא לאשה את רבקה בת מרדכי צדרבוים. על אף עיסוקו במסחר נתן הרבה מזמנו וממרצו לפעילות ציבורית; בוועד "תלמוד תורה כנגד כולם", בוועד "מושב זקנים'', שברחוב לשנו, באירגון העזרה לפליטי מלחמת העולם א'. הטיף בחוגים הדתיים לישוב ארץ-ישראל והצטרף ל"המזרחי" וכשהסתכסך בגלל זה עם חסידי גור, פרש מה"שטיבל" (בית מדרש לתפילה ולימוד) שלהם שברחוב ניבולופיה ויסד ברחוב לשנו "שטיבל" חדש, בו התרכזו חסידים שאינם מתנגדים לציונות. מעצורים שונים, ובכללם מאורעות 1921, מנעוהו מלעלות לארץ עם הראשונים. אך למרות התנגדות סביבתו לא ויתר על שאיפתו לעלייה, ובשנת 1923, בהיותו עוד בווארשה, רכש לו בית בשכונת צ'לנוב בתל-אביב והתחיל בחיסול עסקיו.
בחול המועד סוכות תרפ"ה (אמצע אוקטובר 1924) הגיע לארץ עם משפחתו, ומיד הנהיג בביתו את הדיבור העברי. בכוח חיבת הארץ עבר בלי זעזועים ממסחר לעבודת כפיים - כפועל בבית חרושת וגם את ילדיו חינך לאהבת העבודה. וכשאילצוהו ליקויים בבריאות לחדול מעבודה פיסית רצופה, החל לעבוד כמנקר ומשגיח על הכשרות. שימש בבית-כנסת בעל קורא ובעל תוקע כמו כן ניסה להנהיג את קריאת התורה בהברה הספרדית והתנגדו לו.
בפולין נאבק להחדרת ערכי הציונות בחוגים הדתיים וכאן, בארץ, ראה צורך לפעול, וגם פעל, להחדרת ערכי מורשת היהדות בחוגים החלוציים, כאחד מהמייסדים והפעילים ב"אגודת החרדים", "הסתדרות החרדים" ו"משמרת שבת''.
במשך שנים הגיב ברשימות-יומן על המתרחש בישוב, ובשנותיו האחרונות אסף וריכז מכל המקורות את הרעיון של שירה וזימרה החל מהתנ''ך, הש''ס, ה מדרשים, התפילות, הפיוטים וקרא לו בשם "ילקוט שירה וזימרה" שגדל כדי ששה ספרים בכתב-ידו.
נפטר בתל-אביב, י"ז תמוז תש"ב (2.7.1942) ונקבר בנחלת יצחק.
צאצאיו: אסתר דבורה אשת נחמן אלכסנדרון (אלכסנדרובסקי), יהודה אריה ליב ברקאי (נשוי עם המורה זהבה גולדשטיק), צפורה אלמנת חיים פוטיק ז"ל, חנה צביה אשת מאיר פלס (פולסקי).
שלמה בצרי
נולד בבגדד (עירק) בשנת תרע"ט (1919). לאביו יצחק בצרי (ממשפחת סוחרים ועסקנים) ולאמו סניורה בת יצחק רטינה (נפטרה ט"ו כסלו תשכ''ב (23.11.61).
קיבל חינוך בבתי ספר : עממי ותיכון.
עסק בבגדד במסחר.
היה פעיל בארגוני הנוער בעירו.
היה בין אסירי ציון עד ששוחרר ועלה לארץ.
היה פעיל בהעברת יהודים מעירק לישראל.
בשנת 1947 נשא לאשה את קיטי בת כדורי קר. ב-4 לספטמבר 1950 עלה לארץ.
שותף למשרד הקבלני לבנין בתים ומוסדות לחברת סלים ג'ורי בע"מ ברמת-גן.
לחברת הבנין חלק רב בהתפתחות רמת-גן.
צאצאיו; יחזקאל, דינה, נוריה.
ישעיהו שמואלביץ
נולד בפיטרקוב-טריר (פולין), י' חשון תרע"ה (22.10.1914).
לאביו ר' יעקב שמואלביץ (מצאצאי הד"ר חיים דוד ברנהרד (בעל תשובה) ור' פישל מסטריקוב זצ"ל) ולאמו הנה בת אברהם פנחס יוסקוביץ. קיבל חינוך מסורתי ובי"ס תיכוני בפולין.
היה פעיל באירגתי הנוער הציוני בעירו, פעיל בבית''ר ובברית החשמונאים.