Volume 12

Page 4044

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עבר את כל שלבי הפיקוד, תוך עבודה מאומצת ומסירות מופתית. בשנת תש"ב (1942) הגיע לדרגת רב-סמל והתמנה למפקד הסניף למעשה. בשנת תש"ד (1944) נתמנה למפקד המחוז והועלה לדרגת קצין גונדר. כאשר הוכרזה המלחמה במשעבד הבריטי, היה מחוז פתח-תקוה, בפקודו - מקור עידוד וכוח למחתרת כולה. בעוצר הגדול בפתח-תקוה בקיץ תש"ד, נעצר והועבר ללאטרון ושם הוטס לאריטריאה ונדד עם מחנה הגולים כשנה וחצי. גם במעצר מילא תפקידים אחראיים. התמסר ללימוד מקצוע המתימתיקה. כבעל נסיון במחצבות השתתף בחפירת מנהרות הבריחה השונות.

באחד מימי האביב תש"ו (1946), באמצע עבודתו במעמקי האדמה, נקרא החוצה ושוחרר. עם שובו לארץ התיצב ללא דיחוי לפקודת המחתרת שהטילה עליו את אחד התפקידים האחראיים ביותר - התמנה להיות מפקד מחוז תל-אביב.

בא יום הפקודה והארגון הצבאי הלאומי הסתער על יפו. גדול היה חלקו במשימה כבירה זו. כשיצאו הפלוגות להתקפה, יצא גם הוא עמהם. ביום הרביעי להסתערות, נערכה התקפת נגד ע"י טאנקים בריטיים. פלוגת חבלנים יצאה לחסום את הרחובות ע"י פיצוץ בנינים ויוסף בראשה. משורין של האויב הגיח והמטיר אש. צרור כדורים פגע בבטנו ונלקח לבית חולים "הדסה", ובו בלילה נפטר בכ' ניסן תש"ח (29.4.1948).

הרב ד"ר קלמן כהנא

נולד בברודי (גליציה), כ"ב אייר תר"ע (1910). לאביו הרב בנימין זאב כהנא ולאמו חיה איידלה לבית פופרס.

קיבל חינוך מסורתי בלבוב אצל "מלמדים" ובגימנסיה היהודית המקומית, בוגר בימ"ד לרבנים בברלין והוסמך להוראה. למד באוניברסיטאות ברלין ווירצבורג פילוסופיה, שפות שמיות, היסטוריה ופדגוגיה. בשנת תרצ"ב הוכתר בתואר דוקטור לפילוסופיה Ph.D. על עבודתו המחקרית: "סדר התנאים והאמוראים".

היה יו"ר ארגון הסטודנטים היהודיים בברלין. ארגן את תנועת הנוער החלוצית "נוער אגודתי" בגרמניה.

אחרי קבלת תואר הדוקטור (והוא אז כבן עשרים ושתיים שנה) עבר לעיירה הגרמנית פולדה. תחילה כמורה לעברית בישיבה המקומית.

נשא לאשה את חנה בת הרב ברוך קונשטט (ראש ישיבת "קול-תורה").

עלה לארץ בשנת 1938.

רבו של "קבוצת חפץ חיים" (ע"י גדרה). חבר הקיבוץ מאז עלייתו לארץ.

עורך העתון "שערים''.

היה חבר מועצת המדינה הזמנית וסגן שר החינוך והתרבות מחותמי מגילת היסוד של המדינה.

חבר הכנסת מטעם החזית הדתית-תורנית, מיום הקמת המדינה.

חבר המזכירות והועד הפועל של הסתדרות פאג"י (פועלי אגודת ישראל).

ספרים: "סדר תנאים ואמוראים" ; "הלכות כלאיים וערלה" (עם סדר הפרשת תרומות ומעשרות); "טהרת בת ישראל" (ספר שעורר בזמנו פולמוס הלכתי רב); "הלכות שמיטת קרקעות"; "שנת השבע" (יצא לאור בשלוש מהדורות); "התורה והמסורה לשיטת הרמב"ם" ; "האיש וחזונו" ; "ספר זכרון לריטב"א" ; "לחקר ביאורי הגר"א לירושלמי ולתוספתא סדר זרעים" ; ''הלכות

שמיטה, תרומות ומעשרות, כלאי זרעים, ערלה ונטע רבעי" (עריכת פסקיו של בעל ה"חזון איש"); "חקר ועיון" (קובץ מאמרים); "קיצור דיני המצוות התלויות בארץ" (על פי פסקי "חזון איש") ; "מעשה נסים" (שאלות רבנו דניאל הבבלי על ספר המצוות לרמב"ם, ותשובותיו של רבי אברהם בן רבי משה בניימין); "הגהות והערות" (בסוף ספר "פאת השולחן" של הוצאת הספרים "פרדס").

היה מבאי-ביתו של ה"חזון איש" זצ"ל בבני ברק.

אחרי פטירתו של ר' בנימין מינץ ז"ל נשיא פאג"י, נבחר הוא לנשיא הסתדרות פועלי אגודת ישראל (פאג"י).

צאצאיו: שפרה אשת גבריאל אקשטיין, מרגלית אשת שלמה היימן, שרה, תרצה, בנימין, אברהם, עדינה, הדסה.

בן-ציון גולדצויג

נולד בצפת בשנת תרמ"ט (1889).

לאביו אפרים גולדצויג.

שנות ילדותו עברו עליו בטבריה. למד שם בחדרים ובישיבות. עבר לירושלים ונתחנך בבית יתומים.

למד מלאכת הדפוס ועבר שנים אחדות כמסדר אותיות מומחה.

מתוך חיבה ונטירה למקצוע ההוראה וחינוך ילדים, השתלם בבית המדרש למורים של חברת "העזרה".

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 4044). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/4044