Volume 12

Page 4073

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יוסף ורבין

נולד בקמיניץ פודולסק, בשנת תרמ''א (1881).

לאביו מרדכי ורבין (ממשפחת רבנים) בן דודו של יוסף ורבין הוא הרב אריה לוין מירושלים, רבם של אסירי ציון (ראה כרך ג', עמוד 1492) ולאמו גולדה.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות. קיבל סמיכות לרבנות בישיבת מיר.

היה פעיל בתנועה הציונית בעירו.

נשא לאשה את נחמה בת אהרן שרמן (נפטרה בתלאביב א' אלול תש"ג (1.9.1943).

בשנת 1913 עלה עם משפחתו מסיביר לארץ, אחרי שעזבו אחריהם רכוש רב. מטרת ההורים היתה כפולה, לתת חינוך עברי וציוני לילדיהם, לרכוש קרקע ולעסוק בחקלאות.

בבואם קנו אדמות בחלקי הארץ השונים. בתל-אביב שהחלה אז להתפתח בבנינה, היו מגואלי אדמות בהר-כנען ועוד.

שאיפתם היתה להתישב על הקרקע. לצורך זה שלחו שלשה מהבנים ללמוד בבית הספר החקלאי "מקוה

ישראל". הבן משה היה הבוגר של המחזור הראשון לאחר מלחמת העולם הראשונה.

לשם רכישת הקרקע להתישבות, חזר ב-1914 לסיביר במטרה לחסל שם את עסקיו. היות ופרצה מלחמת העולם הראשונה, נאלץ להשאר ברוסיה, ורק בשנת 1921 חזר לארץ, רכש שטח קרקע גדול במושבה באר-יעקב, ובעזרת רעיתו, שבהעדרו ידעה לגדל את הילדים ולשמור על הקיים. גבורתה ואומץ רוחה ופקחותה שימשו למופת לכל מכיריה וידידיה הרבים. בימים הקשים במלחמת העולם הראשונה, ידעה להגיש עזרה לכל מי שפנה אליה.

נטעו כרם, פרדס ופיתחו משק למופת בעזרת הבנים.

היה חבר ועד המושבה וגבאי בית הכנסת בבאריעקב. היה נותן שעורים קבועים בבית הכנסת במשנה ובתלמוד.

עד רגעו האחרון עיבד במו ידיו את פרדסו ומשקו.

נפטר בתל-אביב, י''ב אייר תש"ח (21.5.1948).

צאצאיה מבעלה הראשון, אפרים אהרנסון: אלה אשת אריה שמיר (בנה הוא הסופר משה שמיר), משה אהרנסון (פקיד ממשלה), ישראל אהרוני ז"ל (חקלאי). ממיסדי "אחוד רגב" ו"דן". נפטר בפתח-תקוה, כ"ח ניסן תשי"ת (18.4.1958). חיים אהרנסון (חקלאי).

צאצאיהם: נח ורבין (חקלאי), יהושע ורבין (אלוף משנה בצה"ל), ד"ר בן-ציון ורבין (רופא, מנהל מחלקת ילדים בבית החולים הדסה בת"א. ראה את הערך שלו בכרך זה), שושנה (מורה) אשת אורי מרקוביץ.

מלכה טטנבום

נולדה ביפו בשנת תרנ"ז (15.9.1897).

לאביה חיים חייקיל שיף ולאמה שרה טובה בת משה שמעון לב (ראה בכרך זה, בעמוד 4054).

למדה בגן הילדים העברי הראשון ביפו, בבי"ס לבנות (שלמדו בו אז 4 בנים) שהכיל כמאה תלמידות, סבלו אז מחוסר שיטה וחוסר ספרי לימוד (אחרי שביה"ס עבר לבניינו בגבול נוה צדק ונוה שלום והפך לבי"ס בן 8 כיתות עם כמה מאות תלמידות בהנהלתו של ד"ר ניסן טורוב התפתח ביה"ס). אחרי שגמרה את ביה"ס המשיכה ללמוד בסמינר למורות. שנתיים למדה בגמנסיה העברית "הרצליה" ת"א.

בפרוץ המלחמה העולמית הראשונה (1914) התנדבה לעזור למטבח "אחוה" לעזרת מחוסרי אמצעים. היתה בין הלוחמות בארבה שפקד את הארץ ועמד להמיט שואה על הישוב החקלאי.

בגירוש יפו-ת"א עברה עם משפחתה לרחובות. אירגנה מקהלה בביה"ס ברחובות.

עברה קורס לגננות לפי עצתו של המורה מרדכי אזרחי. השתלמה בזמרה וקיבלה משרת מורה לזמרה בבית ספר למל בירושלים במקומו של המורה שלה צבי אידלסון. אירגנה מקהלות וחגיגות בבתי הספר. נתקבלה בתור מורה לזמרה בגמנסיה הרצליה בתל-אביב.

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 4073). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/4073