בע''מ, ירושלים), אליעזר שמעון רחמן (תלמיד-מחקר במכון ויצמן למדע).
חורשת 1000 עצים ביער הישוב ניטעו לזכר המורה האהוב בדבריו ובמעשיו.
ד"ר יצחק (אמריך) נתן
נולד בנובזמקי (צ'כוסלובקיה), י"א תמוז תרס"ב (16.7.1902).
לאביו יוסף נתן ולאמו לאה בת עמנואל קליין. קיבל חינוך תיכון ואוניברסיטה בפרג. קליניקה אוניברסיטאות בוינה. התמחה כרופא נשים (מנתח).
עבד כרופא נשים, מנהל מחלקה בבית חולים ממשלתי בנובזמקי בצ'כוסלובקיה.
היה יו"ר הקהילה היהודית, יו"ר האירגון הציוני, נשיא האירגון של נרדפי הנאציזם, חבר מועצת העיריה בנובזמקי.
ברח ממחנה ריכוז (יחד עם אשתו ושתי בנותיו) והסתתר במשך זמן במחבוא תחת הקרקע.
בשנת 1938 נשא לאשה את מרים בת איזידור לינקנ ברג. בשנת 1948 עלה לארץ.
עבד בבית החולים בילינסון ובקופת חולים של ההסתדרות.
היה ציר בקונגרס הציוני בקרלסבד (1946).
מייסד ועורך של עתון ציוני "המדריך".
חבר עולי צ'כוסלובקיה והונגריה.
בנותיו: יפה, מלכה.
עדיה קוניקוב
נולד בפטרסבורג (רוסיה) בשנת תרע"ב (5.2.1912).
לאביו חיים-יפים ולאמו מוסיה בת יוסף גורביץ. קיבל חינוך בבית ספר במיימל, ליטא (בחינת בגרות 1930). אוניברסיטאות: קניגסברג, ברלין, בון ובאזל.
קיבל תואר Dr. rer. pol.אקונומיסט.
בשנת 1935 עלה לארץ.
בשנות 1935-36 חבר קיבוץ גבת.
עבד בהמכון לחקר הכלכלה של הסוכנות היהודית.
היה יועץ למפקח על המזונות בממשלת המנדט בארץ.
היה בהנהלת מחלקת הכספים של הקרן הקימת.
היה מפקח על מטבע חוץ במדינת ישראל (1951-52).
בשנת 1946 נשא לאשה את כרמל בת יצחק עבאדי (ראה כרך ג', עמוד 1294).
מנהל בנק לסחר חוץ בע"מ, ובנק למסחר שווייץישראל בג'נבה.
גזבר כבוד של "מכון ויצמן" ברחובות.
כתב ספר "עבר הירדן" (בהוצאת מכון לחקר הכלכלה. ירושלים, 1945).
משנת 1935 חבר ההגנה.
צאצאיו : נורית אשת עוזיאל לוי, דניאל, רוני-יעל.
אלכסנדר הרכבי
בשנת תרמ"ג (1883) הגיע לארץ והצטרף לחבריו הבילויים, אחרי שהותו חדשים מספר באיסטמבול ופעילותו שם בתחנת המעבר של הבילויים מרוסיה לארץ, וכפי שנודע ממכתב הרי"מ פינס לבילויים מר"ח מרחשון תרמ"ד נשאר שעונו של הרכבי בעבוט באיסטמבול בשל חובות הבילויים. לפי זה יש להניח, שנולד בסביבת שנת תר"כ (1860), או קצת קודם לכן.
משם-משפחתו הרכבי יש להסיק, שהיה ממשפחת הרב גרשון הרכבי , מאבות הישוב האשכנזי מתלמידי הגר"א בארץ, שעלה בשנת תקע"ט (1819) (ראה ערכו כרך ה', עמוד 2276), וכמשוער נולד אי-שם בפלך מינסק שברוסיה הלבנה, אולי בנובהרידוק, מקום הפעולה העסקית והרבנית של ראשוני משפחת הרכבי. מרמזי הידיעות מפעולות בני בילו בארץ נראה, שהוא היה בין העובדים במקוה ישראל וחי חיי צער ודחקות משכרם הדל בקומונה שלהם בפרדס אנטון איוב. גורש מן העבודה עם יתר החברים, וב"כתבים לתולדות חבת ציון" נדפס העתק המכתב ברוסית, ששלח הרכבי (מתאריך 24.8.1884 מיפו) אל י. מאירסון (אולי מראשי הפקידות של חברת יק"א), בו מתלונן מרה על המצב חסר-התקוה של הבילויים ומבקש ממאירסון שישתדל בעדם אצל "חובבי ציון" באודיסה, שישלחו להם כסף להוצאת הדרך ליציאה מן הארץ.
לרשומות מהימים ההם נתגלגלה יריעה על יציאתו מן הארץ, אך ב"ספר ראשון לציון" מוזכר השם אלכ סנדר הרכבי על איש שבא מאודיסה והיה בראשון לציון פועל ואח"כ אכר ; ובמקום אחר באותו ספר מוזכר בין המתנהלים הבילויים בראשון לציון בתקופת היסוד ושטח אחוזתו 100 דונם ; ואילו בעוד מקום אחר בספר נמנה בין מתנחלי העליה השניה (למושבה ראשון לציון) מגלות רוסיה, בשנת תרמ"ו, שהפקידות של הבארון מכרה להם קרקע במזומנים במחיר הקרן, ואלכסנדר הרכבי קנה 200 דונם. ושוב ממקום אחר באותו ספר