Volume 12

Page 4086

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שלמה גולדשטיין

נולד בזלאטופלי (רוסיה) בשנת תרס"א (24.3.1901).

לאביו משה מנחם גולדשטיין (מצאצאי הבעש''ט. ראה כרך י"א, עמוד 3849) ולאמו מילכה בת יהודה ליב ציון (מצאצאי משפחה מגולי ספרד שנתגלגלה למזרח אירופה).

קיבל חינוך מסורתי.

אחרי שאביו ירד מנכסיו, הפסיק את לימודיו, ובגיל 13, כבן הבכור במשפחה, נשא בעול כלכלת המשפחה ביחד עם אביו.

בשנת 1915 עברה המשפחה (ההורים, 5 בנים ו-3 בנות) לגור בעיר שפולה, מקום מושבו של הסבא. שם החל שלמה לעבוד בתור פקיד בבית חרושת של סוכר.

התקרב לתנועה הסוציאליסטית ע''י פועלי ביהח"ר. אירגן את הצעירים מבניהם בתנועה שנקראה "פרחי ציון". בשנת 1917 בימי המהפכה ברוסיה השתתף בפועל במהפכה. אירגן אז את ''צעירי ציון", האגף השמאלי שבתנועת הפועלים.

משנת 1918 עד 1920 תמך יחד עם צ"צ בבית הספר העברי בשפולה.

בשנת 1919 בפרוץ הפרעות על התושבים היהודים בערי אוקראינה, היה בין מארגני ההגנה העצמית בשפולה.

בשנת 1920 נשא לאשה את זינה (זילפה) בת אברהם יצחק ואסתר גרינברג ילידת שפולה (היתה חברה פעילה ב"פרחי ציון" וב"צעירי ציון" בעירה, ועמדה תמיד לעזרת בעלה. בארץ ידועה היא רעיתו זינה כחברה בנשים ליברליות.

יחד עם אשתו הצטרפו ל''החלוץ" והיו פעילים בתנועה.

ב-15.11.1920 עזבו את עירם שפולה בדרכם לא"י. במאמץ רב עלה בידיהם לעזוב את הגבול ברומניה והגיעו לקישינוב. בעזרת מרכז ''החלוץ" העבירו אותם לבית החלוצים בקשינוב (ביתו של הנדבן בלבן הידוע). שם היה עליהם לחכות למרטפיקטים לעלייה לאיי, ולשם קיומם, חטבו עצים ועבדו בסבלות.

הפליגו לא"י והגיעו לחוף יפו בראשון למאי 1921, ביום פרוץ המאורעות בארץ. מנעו מנוסעי האניה לרדת והאניה הפליגה למצרים. שם העבירו אותם למחנה הסגר. הבריטים במצרים דרשו להחזירם לרוסיה, בנימוק שהם קומוניסטים.

במאמצים קשים הצליח ''ועד הצירים לא"י" לבטל את רוע הגזרה, והם הועברו כחוסר צרכי מזון באניית משא לקושטא (תורכיה). סודרו שם בכפר היהודי החקלאי ''מסילה חדשה". כעבור 3 חדשים עלו לארץ.

בהמלצת אחיו אהרן (ראה בכרך זה, בעמוד 4034) שהקדימו לעלות לארץ, והיה חבר ב"גדוד העבודה" בראש-העין שע"י פתח-תקוה, נתקבלו בתור חברים ועבדו עם שאר החברים בבניין מסילת הרכבת מראש-העין לפתח-תקוה.

חיי הגדוד - קומונה - לא מצאו חן בעיניהם. עזבו את הגדוד ועברו למושבה פתח-תקוה ועבדו בפרדסים. אתרי העונה עברו לתל-אביב והחל ללמוד מקצוע בניין ועבד בבניינים כפועל.

בשנת 1922 הצטרפו לקבוצת פועלים מהעליות: השנייה והשלישית ויסדו את שכונת הפועלים הראשונה. קנו שטח קרקע ורשמו אותה על שם הקהק"ל וקראו לשכונה, "שכונת בורוכוב". החברים שוחררו מלשלם דמי חכירה (20 שנה).

בנה צריף, והחל לבנות בניין, וכעבור שבע שנים (כ-1929) נכנסו לדירה עם שני בניהם שנולדו להם.

היה חבר פעיל במפלגת "פועלי ציון". הוויכוחים מה עדיף - אידיש או עברית ? אילצו אותו לעזוב את חברותו במפלגה.

בתקופה הנ"ל היה חבר בהנהלת שכונת בורוכוב.

היה כין מייסדי בנק הפועלים "מסעד" בגבעתיים.

בשנת 1930 החל לעבור בתור קבלן לבניינים. בנה את הבית הראשון של ראש הוועד הראשון של "עיר גנים" (רמת גן) ר' ישראל מלך שמרלינג ואת ביתו של ראש עיריית רמת גן אברהם קריניצי. בשנת 1931 עבר לשיטה חדשה בבניין. קנה אדמה ב''שכונת שינקין" ובנה בתים למכירה בתשלומים.

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 4086). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/4086