החגיגיים בחיי בית-הספר וכן בכנסי המקהלות הנערכים ע"י הפיקוח המוסיקלי של משרד החינוך והתרבות.
שירות מקהלות לתפילות, למסיבות תרבות, לחגיגות ולאירועים שונים (מחוץ להנ"ל) : לבתי-הכנסת בירושלים : "חורבת ר' יהודה החסיד", "ישורון", "תחכמוני", "אגודת אחים אנשי אמריקה", "אחווה", "זכרון משה", "רחביה", "בית-יעקב", "תפארת-בחורים", "בית-היתומים הספרדי", "חורב", "פרידמן-גאולה".
בתל-אביב : "בית-אל", "רמה", "היכל מאיר", "גבורת-ישראל", "הצפון הגדול - דיזנגוף", "הצפון המרכזי שד' קק"ל".
ברמת-גן: "הגדול-המרכזי", "סיני", "נחלת-גנים''. "בית-האזרח", "שילה", "הפועה"מ", "נ. קסטנבוים", "התחייה" ועוד.
בבני-ברק : "הגדול", בית-הכנסת לתלמידים "מעלות".
בגבעתיים : הגדול "שיינקין", "טייבר".
"הגדול" ברמת יצחק.
"הגדול" - פתח-תקוה. "הגדול", "המזרחי" - זכרון יעקב.
עסקן באגודת אחוה העולמית : מזכיר מרכז הלשכות, מזכיר הלשכה הראשית "תלפיות", נשיא לשכת "רבי-עקיבא", מייסד לשכות "אחיסמך" ו-"ר' אלעזר" בארץ ולשכת יוהניסבורג בדרום אפריקה ; ארגון שיעורי תורה והשתתפות בהם כמרצה קבוע בבתי-הכנסת "שירת-ישראל", "מאה-שערים" ו"בית-ישראל" - ירושלים ובבתי-הכנסת; הגדול, נ. קסטנבוים, "התחייה" - ברמת-גן. ובביהכנ"ס "שיינקין" גבעתיים.
יו"ר ומנחה אספות ומסיבות תרבות של מפלגת "המזרחי" ירושלים. ת"ת סניף "עץ-חיים" ירושלים. ביה"ס "בילו" תל-אביב. פעולות התרבות של עיריית רמת-גן, של עיריית בני-ברק, של המפלגה הדתית הלאומית רמת-גן, של ישיבת הנוער "בני-עקיבא" רעננה, ועוד. לארגון הקשישים ר"ג והסביבה. השתתפות קבועה משך עשרים שנה בתכניות "קבלת-שבת" ו"מלוה-מלכה" בשירות השידור "קול-ירושלים" ו"קול-ישראל".
ספרים וכתבים : "זמרת-שמואל" (127 שירים לציבור ולמקהלה לבל תפילות השנה ולכל עת): אורטוריה "הולדת-דויד" (בתוכן מגילת רות מיוסדת על מנגינות טעמי המקרא בגוונים ובאורות שונים): כ-700 דרשות על כל פרשיות השבוע (בחלקן הגדול מותאמות לדרשות "בר-מצוה" ; ספר חידושים בשפה העברית ובדקדוקה (פילולוגיה, ניקוד ומשפחת ההברות והתנועות); מאמרי ביקורת והערכה בעתונות ובספרים ; בחקר תולדות היישוב במיוחד בקשר לאידיאולוגיה של עליית תלמידי הגר"א (כהמשך למסורת אבות משפחת הריבלינים).
חינך מאות תלמידים ילדים ומבוגרים חזנים, מנצחי מקהלות, מורים למוסיקה, בעלי תפילה, בעלי קריאה. נואמים ומרצים המכהנים פאר בכל הארץ ובתפוצות.
נשא לאשה את שרה בת יוסף רוט-ורנר. צאצאיו: דבורה (סטודנטית באוניברסיטה "בר-אילן"), יוסף (תלמיד ישיבת "היישוב החדש" תל-אביב).
ד"ר צבי (הרמן) רייס
נולד בבוליסובו (פולין) בשנת תרס"ו (12.1.1906).
לאביו אהרן רייס ולאמו גליקל בת שמעון ויצנר. קיבל חינוך בבי"ס יסודי יהודי, גמנסיה ריאלית, פקולטה לרפואה בפרנקפורט אן-מיין ואקדמיה לרפואה מעשית בדיסלדורף.
עבד בבתי חולים ובקליניקות בדיסלדורף, ברלין והונובר.
עבד בבית חולים ע"ש הוסן. בשנת 1919 הצטרף לארגון בלוי-וייס בעססן. היה חבר ומדריך הנוער בצעירי מזרחי בהונובר וב פרנקפורט אן-מיין (1924).
עד שנת 1932 היה עסקן בברית החלוצים הדתיים בברלין.
בשנת 1933 עבד בהכשרה בחוה חקלאית, הכנה לעליה לא"י.
בשנת 1934 עלה לארץ.
רופא חלוץ בקיבוץ רודגס ע"י פתח-תקוה, בית החולים בילינסון ובעמק.
מנהל מעבדת קופת חולים בפתח-תקוה ורופא כללי בקבוצת רודגס (1934-42) ע"י פ"ת.
בשנת 1937 נשא לאשה את אסתר בת מאיר ונחמה נובובולסקי (ילידת הארץ, גמרה את הסמינר למורות ע"ש לוינסקי בת"א, עבדה בפתח-תקוה ובקיבוץ "בארות יצחק" בדרום (1943-45). ניהלה קיטנה בגדרה. חברה פעילה בויצ"ו, בבנות ברית "בת-עמי" ברמת-גן, עסקנית במועדון קשישים, חברה בהפועל המזרחי. נכדת העסקן הציבורי הידוע בישוב הישן ביפו, ר' שמחה בונם נובו בולסקי ז"ל, ממיסדי וגבאי התלמוד תורה "שערי תורה" בנוה-שלום (ראה כרך א', עמוד 452).
במלחמת השחרור היה בעמק בית-שאן, טירת צבי, שדה אליהו ועין הנציב.
מרצה בתולדות הרפואה במועדון בר-אילן ברמת-גן.
בגרמניה כתב מאמרים ב"געמיינדע בלאט", ובארץ כתב ב"טבע ובריאות" ו"הרפואה".
בניו: אהרן, אהוד, רפאל .