יעקב אפשטיין
נולד בזכרון-יעקב, בשבת תרנ"ז (1897).
לאביו יוסף (מהמתיישבים הראשונים ב-1882 בזכרוןיעקב. ראה את ערכו בכרך זה) ולאמו בת שבע צוקרמן. קיבל חינוך עברי בבית הספר העממי במושבה.
משנת 1912 בעבודה חקלאית ושמירה.
בשנת 1920 היה ממייסדי וחבר פעיל בחוג "חובבי הבמה" במושבה.
בשנת 1934 היה חבר ועד ומפקד פלוגת הפרשים במושבה.
מפעילי הסתדרות החקלאים הצעירים "בני בנימין" בא"י.
בשנת 1935 הדריך וחינך שומרים בפלוגת בית"ר ובארגון השומרים.
ממייסדי וחבר ארגון שומרים עברים כללי בא"י.
נשא לאשה את לאה בת יצחק לובנוב מכפר תבור, ואחרי שנפטרה נשא לאשה את אחותה חנה ז"ל.
משנת 1915 עד 1940 עסק בשמירה במושבה ושנה בשמירה בבנימינה.
יחד עם חבריו במושבה עמלו קשה להפטר מרוב השומרים הערבים - שהיו שותפים עם הגנבים. הצליח בכל ימי השמירה למלאות את תפקידו בלי לפצוע איש ובלי להפצע.
היה חבר ועד המושבה במשך שבע שנים.
היה חבר המועצה הראשונה במושבה.
היה חבר הוועד החקלאי וחבר הוועדה לענייני הקרקעות.
בשנת 1947 הקים כנופיה בצורת גפירים מאנשי הכפרים הערבים בסביבות זכרון-יעקב, במטרה להלחם נגד אנשי הכנופיות הערביות במאורעות תרפ"ט שלחמו גם נגדם בכפרים כחשודים בקשרים עם היהודים.
בנותיו מאשתו הראשונה: מלכה טוביא לוריא דניאלי, כרמלה אשת שלמה סנצקי. מאשתו השנייה: יוסף.
אלישבע אשכול
נולדה א' בסיון תר''ס (1900).
לאביה אריה קפלן ולאמה פרומה. קיבלה חינוך עברי.
היתה פעילה בארגוני הנוער הציוני בעירה. בשנת 1920 עלתה לארץ.
הצטרפה למחנה החלוצי. עבדה בהתחלה במושבה ואחרי כן הצטרפה אל משק הפועלים בפתח-תקוה. מימים ראשונים התבלטה בתוך החברה, ולאחר זמן התייצבה לתפקידים שונים - ובכולם הצטיינה כעובדת-ציבור מסורה, בעלת יזמה, נחנה ביכולת ביצוע ובאהבת הבריות.
נישאה ללוי אשכול (שקולניק), שר האוצר (ראה כרך ד', עמוד 2022).
היתה ידועה כנואמת, אך מעולם לא נאמה "סתם". ידעה להלהיב את שומעיה למעש ציבורי בדיבורה התקיף והשופע אמונה, שידעה להדביק אותה גם בציבור שומעותיה.
כשליחת מועצת הפועלות בתפוצות, נשאה דברה בארצות רבות, וזכתה בכל מקום לחיבה ולהערצה מחוגים שונים.
לא קלה היתה דרכה בחיים. לא תמיד השלימה עם חייה כאשת שר בלבד. פעם בפעם פרץ החוצה הרצון לפעול פעולתה שלה - ביחוד בקליטת העליה ודאגה לילדים העולים.
כאחת המייסדות של תנועת הפועלות ושל ארגוני האמהות העובדות היתה "מתגייסת" פעם בפעם לפעולה מיוחדת, ולא היה גבול לשמחתה כשעלה בידה להגיש את חלקה בפעולה האהובה עליה.
בשנים האחרונות סבלה ממחלה קשה. אך במאמצים היתה משתדלת שלא להכביד על משפחתה ועל ידידותיה וידידיה הרבים. לא חדלה אף לרגע מלהתעניין בכל המתרחש בחיינו.
נפטרה בירושלים, כ"ב בכסלו תש"ך (23.11.1959) והובאה לקבורה בדגניה ב'.
בנותיה : דבורה אשת אליעזר רפאלי, תמה אשת אברהם שוחט, עפרה.