למדה "עזרה ראשונה" והיתה פעילה בכיניי "דינה" במחתרת לח''י נגד הבריטים.
בפרוץ מלחמת השחרור התגייסה לצה"ל. התאמנה בימאות בקיסריה, הועברה לגדוד משוריינים בחטיבה מסויימת וגמרה קורס לחובשות מחלקתית. אחרי תום הפוגה א', השתתפה בתפקיד זה עם החטיבה בקרב גדול לשחרור "לוד".
במסירות נפש הגישה עזרה ראשונה לנפצעים בתוך סערת הקרב. ותוך כדי כך חיברה שיר לזכר מפקד מחלקה שנפגע ולא עלה בידה להציל את חייו.
השתתפה, בכיבוש "יהודיה". "שדה התעופה לוד" "בית-נבאלה".
סירבה לעזוב את מקומה כשהגיעה השעה להחליפה והמשיכה בשירותה ליד שיירת משוריינים כשחדרה לכפר "דיר-טריף''. שם נפל פגז לתוך הזחל שנסעה בו ושני רסיסים פגעו בקדקדה ושמו קץ לחייה בו במקום.
הובאה לקבורה בכפר-סבא ביום ה' תמוז, תש"ח (12.7.1948).
אחרי מותה נדפסו כמד, משיריה בעתונים צבאיים ואזרחיים.
בהוצאות מחברות לספרות (תל-אביב, תש"ט), יצאו שיריה בספר קטן בשם "יום ירוק". קטע אחד משיריה מסידרת "לטרון" מציין את דרך כתיבתה הרגישה: ...ושחור רובים פעול, מבריח / ענן בשחק מצטחק / לוהט ברשה בזדון מבליח / אך אמונה על כל ניתזת / ומתנגנת בסימפונית אדירים / היא תנוגן עד תושב המולדת / היא תנוגן ותחי למאזינים / ארבע השורות האחרונות נחרתו על מצבת קברה.
חיים מורי
נולד ביום ט"ו באייר, תר"ץ (13.5.1930) בעיר כדא בתימן.
לאביו יוסף מורי ולאמו לאה. עלה עם הוריו לארץ בהיותו בן 5. המשפחה הת שבה בשכונת אפרים ברחובות ולמד בישיבת "פורת סף". שם נתגלו כשרונותיו והצלחתו בלימודים היתה כה. בעמדו למיבחן לפני הרב עמיאל ז"ל הוכיח את ידיעותיו הרבות. גמר 6 כיתות של בית-הספר העממי 2 נוספות בשיעורי ערב של ה"מזרחי".
בגלל מצבם הדחוק של הוריו נאלץ לעזוב את לימודיו להיכנס לעבודה. השתלם בצינקוגרפיה, למד את מקצוע עתקת תמונות ועבד יחד עם אחיו בתל-אביב.
היה חבר תנועת "בני עקיבא" בתל-אביב, הצטרף "הגנה" ואת תפקידו שם מילא באמונה עד יומו האחרון.
עם מלחמת השחרור התגייס על אף גילו הצעיר שירת בחזיתות רבות. לחם בגליל ובנגב, ביפו, לוד רמלה. בשעת כיבוש באר-שבע נפצע וניצל בנס. ביום ו' טבת, תש"ט (7.1.1949), נפל בפעולה לביתור "רפיח" בשעת הקרבות למיגור הפולש המצרי, בשעה שהסתער בתוך טנק על עמדות מצריות מבוצרות. היה קבור במשמר הנגב. גופתו הועברה לנחלת יצחק בגבעתיים.
הוא השני במשפחתו שנפל במלחמת השחרור. כשנהרג אחיו בן ה-11 בעת ההפגזה הקשה ברחובות רצה האב השכול לעשות למען שחרורו, אך חיים סירב: "עמנו נתון במערכה קשה... לא אצא מהמערכה".
צבי ליפשיץ
נולד ביום י"ח חשון, תרע"ד (18.11.1913) בעיר וארשה בירת פולין.
לאביו אשר ליפשיץ ולאמו אסתר. בשנת תרפ"ג (1923) עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בכפר חסידים ומשם עברו לעפולה.
גדל בעמק ולמד בבית-ספר עממי.
עבד במשק ההורים ונשא יחד אתם בבל התלאות של ההתאחזות בקרקע.
כשבגר, עבר לעיר, התיישב בתל-אביב והחל לעבוד בנהגות.