לאביו יוסף שלום ולאמו רחל. גדל בשכונת מחנה דוד.
גמר את בית-הספר "דורש ציון" ולמד מסגרות ועבד בה.
הצטרף למחתרת לח"י בכינוי "מיכאל".
במסגרת חטיבת לח"י בירושלים השתתף בהפצצת המשוריין הבריטי שהגן על "ליפתה", בכיבוש "עיןכרם" ו"קטמון" והפריצה לעיר-העתיקה.
בקרב זה נפצע קשה בעינו.
היה עז נפש, חביב על חבריו ונחבא אל הכלים.
ביום הכרזת המדינה ביום ו' אייר, תש"ח (15.5.1948) השתתף בפריצת הדרך לעיר העתיקה. בפעולה זו נפצע פעמיים ואיבד אחת מעיניו. כשהחלים מפצעיו הקלים חזר לשירות ומאז שימש כנשק במחסן הנשק של לח"י בירושלים.
נספה בהתפוצצות במחנה לח"י שאירעה ביום י"ח תמוז, תש''ח (25.7.1948). נקבר זמנית בסנהדריה בירושלים, וביום ט' חשון, תשי"ב (8.11.1951) הועברה גופתו למנוחת עולמים להר הרצל בירושלים.
נסים שושן
נולד בשנת תר"ץ (1930) בקושטא אשר בתורכיה.
לאביו אליהו שושן ולאמו רחל. גמר בית-ספר עממי.
עלה לארץ בשנת 1943.
התגורר בשכונת התקווה בתל-אביב.
בתקופת המאבק היה במשך שנתיים חבר מחתרת לח"י.
עם פרוץ מלחמת השחרור הצטרף לצבא ההגנה לישראל לחטיבת "שריון ופשיטה" והשתתף בקרבותיה הרבים במשך 8 חדשים. בין השאר השתתף בכיבוש "לוד" ובשחרור "בן-שמן", ובמערכה זו נפל ביום ט' תמוז, תש"ח (16.7.1948). בו ביום הובא למנוחת עולם בבית הקברות בנחלת יצחק.
חנוך רוסא
נולד בכ' טבת, תרפ"ט (2.1.1929) בחדרה.
לאביו עזריאל רוסא ולאמו אהובה. טיפל בחיבה בבעלי-חיים ובצמחים. חבריו חיבבוהו בשל מזגו הטוב ונכונותו הטבעית לעזור ולהיטיב, לשמח ולעודד. נתברך ב"ידי זהב" וכל אשר עשה, ובכל מקצוע שהוא יפה עשה. ידע לנגן על כמד. כלים מוסיקליים והצטיין בנגינת מנגינות שקלטן במהרה.
אחרי שגמר את בית-הספר, עבד במסגרות ובחשמלאות ונוסף על כך פעל בסתר למען שחרור המולדת במסגרת המחתרת של "לוחמי חירות ישראל" (לח"י).
בחורף תש"ח (1948) עבר להילחם בגלוי בצה"ל בחטיבת "גולני", והשתתף בפעולות שחרור הגליל, בקרבות "משמר העמק", "עמק בית-שאן" ו"הר הכרמל", ולאחרונה בטיהור הדרך לחיפה בין "איגזים" ו"עיך ע'זאל" בהמטירו אש על האויב במכונת יריה שפנדאו. נפגע מכדור האויב ביום י"ח תמוז, תש"ח (25.7.1948). למחרת היום נקבר בחדרה.
רפאל ממיה
נולד בר"ח ניסן, תרצ"א (19.3.1931) בעיר קאראקאס בונצואלה.
לאביו עזרא ממיה ולאמו מלכה. עלה עם הוריו באניה "ורג'ליו" בשנת 1934 והתיישבו בעיר העתיקה בירושלים.
בעודו רך בשנים נתייתם מאביו. אמו דאגה לחינוכו התורני ומסרה אותו ל"תלמוד תורה" של הספרדים בעיר העתיקה ושם שקד על התורה.
אחרי גמרו את חוק לימודיו ב"תלמוד תורה" פנה למקצוע עשיית מטאטאים, עבד וגם עזר לאמו. בשעות הפנאי היה מרבה לקרוא בספרים.
הצטרף לארגון לח"י והשתתף בפעולותיו.
במלחמת השחרור השתתף בקרבות שונים בירושלים