Volume 14

Page 4432

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בין הצעירים הוולקוביסקאים שעזבו בתקופה ההיא את עיר מולדתם על מנת להשתקע בארץ היו בנימין קליר , המורה ברוך זוסמנוביץ (שלושת בניו ישראל, חביב ויוסף - הוגה "המכביה", תחת השם "יקותיאלי" ), מרדכי חפץ ואחרים. קבוצת צעירים זו היוותה חטיבה מלוכדת וחבריה היו מתאספים מכל חלקי הארץ בכל יום חג ומועד, בהשתתפות בןעירם הסופר יעקב רבינוביץ ליד שער הגימנסיה "הרצליה" לשם בילוי בצוותא. היו מבלים את זמנם בשירה וזמרה. הקהל היה מתיחס בחיבה ובכבוד לצעירים אלה, והתגאו בהם, על שהעיר וולקוביסק הקטנה זכתה לשלוח לא"י מספר כה גדול של בניה.

כדרך רוב התלמידים בגימנסיה, התפרנס ממתן שיעורים פרטיים.

בשנת תרע"ד (1914) סיים את חוק לימודיו בגימנסיה "הרצליה" (מחזור שני). באותה שנה הוציא ג'אמל פחה גזירת גירוש על כל יוצאי רוסיה שסרבו לקבל את הנתינות העותומנית. ואז הצטרף לקבוצת יוצאי רוסיה שעזבה את יפו באניה אמריקאית לאלכסנדריה (מצרים).

נשאר זמן-מה באלכסנדריה ומשם נסע לסלוניקי, שם שימש בתור מורה לעברית במשך תקופה קצרה. לאחר שחבל וולקוביסק עבר לרשות הגרמנים, החליט לבלי לחזור לעיר מולדתו, והיגר לארצות הברית, ובשנת תרע"ו (1916) הגיע לניו-יורק.

בניו-יורק נמצאה אז קבוצה קטנה של מסיימי הגימנסיה "הרצליה" ועסקנים צבוריים: ביניהם חברו משה מנוחין (מחזור א'), אביו של יהודי מנוחין (הכנר המפורסם), ישראל בלקין, מנחם מנדל שיינקין, ד"ר שמריהו לוין, ד"ר בן-ציון מוסינזון ועוד. כולם היו פעילים בתנועה הציונית של אותם הימים. במשך שנות לימודיו בפקולטה לרפואה התפרנס משעורים פרטיים.

לאחר שסיים בשנת תרפ"ב (1922) את חוק לימודיו ברפואה באוניברסיטה בלעוי והוכתר בתואר דוקטור, נסע לשנתיים לברלין על מנת להשתלם ולהתמחות בריפוי מחלות קיבה. עם שובו לניריורק פתח משרד פרטי, ושימש בו בזמן כרופא למחלות קיבה במספר בתי-חולים יהודיים, ומשנת תרצ"ו (1936), כראש המחלקה למחלות קיבה ומעיים בבית-החולים היהודי בברונקס.

בתקופת עבודתו הממושכת והפוריה, המציא כעשרים מכשירי בדיקת קיבה בהתמחותו המיוחדת, שנתקבלו, ועדיין נמצאים בשימוש, לא רק בארצות הברית, כי אם גם בארצות תבל אחרות. ביניהם יש לציין את המכשירים דלהלן:

1. Buckelless Gastro-Duodenal Tube

2. Cardiospasm Dilator for Treatment of Cardiospasm

3. A New Froctosigmoidoscope

4. Oral Simultaneous Bilumen Gastro-Duodenal rube,

used for drainage, therapy and experimental work

5. Nasal Simultaneous Bilumen Gasiro-Enferostostomy Tube for simultaneous jejunal feeding and gastric drainage used in surgery

במשך שנים רבות, עד קום המדינה, שימש ביתו מעין "קונסוליה" לאנשי ישראל שבקרו בניו-יורק. בביתו נערכו פגישות, ושירת את הבאים בעצה, בהמלצה, ובעזרה רפואית. הוא וידידיו היו ראשי המארגנים של קבלות פנים ואסיפות לכבוד סופרים ומשוררים: ח. נ. ביאליק, שאול טשרניחובסקי, ד"ר ליאו מוצקין ורבים אחרים.

יסד את אגודת חניכי הגימנסיה "הרצליה".

בשנת 1926 היה בין מיסדי "אגודת הרופאים דוברי עברית".

יחד עם ד"ר אשר גולדשטיין, יסד בשנת תרפ"ז (1927) את כתב העת "הרופא העברי" שהוא עורכו עד היום הזה. המופיע פעמיים בשנה בניו-יורק, והחל משנת תרצ"ח (1938) מופיע גם בהוצאה שנתית, המוקדשת למדינת ישראל והנשלחת חינם לרופאי הארץ.

בשנת תש"ה (1945) עם סיום מלחמת העולם השניה, היה בין הראשונים שהגיעו לארץ במטוס צבאי אמריקאי על מנת לאסוף ידיעות מעדי ראיה שניצלו בחיים מבני עירו על הקהילה היהודית בוולקוביסק ועל גורל בני משפחתו. החומר הרב שהצליח לאסוף מפי עדים אלה המריץ אותו לחבר את ספר ה"יזכור" של וולקוביסק, אשר יצא לאור בשנת 1949 בשני כרכים (1,000 עמודים ו-400 תמונות בו תיאור על חיי העיר וולקוביסק וחורבנה). בשנת תשי"א (1951) יסד מפריה רפואית עליד בית-החולם "נגב" (שידוע כיום בשם "ביתהחולים ע"ש קפלן) ברחובות, והיא לתועלת רבה לכל רופאי הדרום בישראל. זמן קצר לאחר מכן תרם אגף רפואי מיוחד בבנין החדש של הגימנסיה העברית "הרצליה", ברחוב ז'בוטינסקי בתל-אביב, שהוא יחיד במינו ברחבי כל הארץ.

יזם ותרם להקמת בנין הספריה הרפואית הנקראת על שמו, על-יד "בית הרופא" בתל-אביב. הספריה היא מוסד מפואר, בן שלש קומות, עם כל השכלולים המודרניים, ומשרת כיום את רופאי מחוז תל-אביב והסביבה. הפתיחה החגיגית של מוסד זה נערכה בקיץ תשכ"ד (1962). ריהט וצייד את הספריה וממשיד עד היום לספק לה ספרי רפואה.

בשנת תשכ"ד (1964) אישרה מועצת "עירית תל-אביב" פרס מיוחד בספרות רפואית עברית ע"ש ד"ר משה איינהורן . הפרס ינתן כל שנתיים, ויהיה צמוד לפרס הנריטה סולד לחקר הרפואה. קרן דומה הקים גם בניו-יורק לשם מתן פרסים מטעם "ההסתדרות העברית" באמריקה למצטיינים בלימודים עבריים.

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4432). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4432