Volume 14

Page 4441

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

למד בישיבה בברסטצ'קה, השתלם בשפות ובהשכלה כללית ובמקצוע הרוקחות.

מגיל 15 היה פעיל בטריסק בעסקנות ציבורית להפצת השכלה בקרב הנוער היהודי, נתן שיעורים פרטיים לשם מטרה כללית זו, פעל למען ייסוד ספריה וניהל אותה, וכן רב חלקו בייסוד ביתהספר בעיירה.

ב- 1906 נטש את עיסוקו ברוקחות ובא לארץ, חלוץ ראשון מעירו, בזרם הדק של רעליה השניה. התחיל בתור פועל בפרדסי רחובות והיה פעיל בציבור -הפועלים המקומי ובמרכז מפלגת "הפועל הצעיר", ובן בעזרה לקליטת העולים שהובאו מתימן.

אחרי שלש שגים עבר לחוות בן-שמן, שם השתלם, בחבורת טובי אבות החקלאות המושבית והקבוצתית, בהדרכתו של יצחק וילקנסקי (לאחר זמן: פרופ' וולקני) , בענפי החקלאות של פלחה ומטעי בעל ויתר ענפי המשק האיכרי. אח"כ עבר לחולדה עם חבריו, שקבוצתם נקראה אז בפי ציבור אבות האיכרות בכינוי "שמן זית זך". להזמנת ד''ר ארתור רופין (אז מנהל המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית) עבר עם שמואל יבנאלי לעבוד בקבוצה במושבה באר טוביה, נקודת-גבול דרומית של הישוב, שהיתה זקוקה אז ל"החיאה" בעזרת כוחות צעירים. שם שוהה שבע שנים, בכללן ארבע שנות מלחמת העולם הראשונה, תוך סכנה מתמדת לנגישות מצד המשטר הצבאי התורכי ששלט בכל האזור.

בבאר טוביה נשא לאשה את שרה בת מרדכי פרימן, המתנחל הראשון בבן שמן (ראה כרך ב'. עמוד 946),

ב-1920 עבד במרכז החקלאי של "הפועל הצעיר", עד שב-1921 גוסד המרכז החקלאי הכללי של ההסתדרות. אח"כ הוזמן לעבודה בתחנת הנסיונות החקלאית ונשלח לנהל את סניפה שבדגניה. משם עבר לנהל את חוות-הנסיונות המרכזית, כשהיתה עוד בן-שמן, ולאחר זמן עבר עמה לרחובות.

במשך השנים הקדיש שעות הפנאי והמנוחה להש

תלמות בידע מקצועי, למד בעצמו את השפות אנגלית וגרמנית וקרא בהן ספרים וכתבי-עת רבים בעניני חקלאות והתישבות. דרש תשומת-לב מיוחדת לתיכנון על-ידי כינון משרד קבוע לעיבוד תכניות התישבות בהתאם לתנאים השונים של אזורי הארץ, ומשנוסד משרד זה הועמד בראשו וניהלו מ-1935 ואילך. אחרי קום המדינה הועלה המשרד לאגף התיכנון של הסוכנות, ואחרי שנתיים נעשה האגף ל"מרכז לתיכנון", מוסד משותף של הסוכנות והממשלה, והוא עמד כל הזמן בראשו ונמנע מקבלת כל תפקיד ציבורי שמחוץ לתחום עניני ההתישבות. פעל רבות לשיתוף החקלאים בתיכנון והקדיש זמן רב להסברה ושיכנוע בקרב החקלאים. בשנתו האחרונה התרכז בתיכנון לטווח ארוך, עד להצעת טפוסי משק לשנת 1970, ובחודש האחרון לחייו עוד ביקר במשקים וסייר בשדות.

זכה ב"פרס העבודה" לשנת תשכ"ג (1963) מאת הסתדרות העובדים הכללית, לציון מסירותו והתמדתו בטיפוח המשק החקלאי בארץ ותיכנונו נמשך 50 שנה.

נפטר ברחובות, כ"ח תמוז תשכ"ד (8.7.1964).

צאצאיו: אוריאל עמיעד (מנהל משרד החקלאות), עמיחי ז"ל (נפל בהתקפה על גשר הזיו ב-1946, ולזכרו החליף אביו את שם-המשפחה מ-קליבנר ל-עמיעד), אמוץ.

יצחק אלפסי

נולד י' תשרי (ליל יום כיפור) תר"ץ (13.10.1929) בתל-אביב.

לאביו ישראל (מגזע רבנים ואדמו"רים, ראה בערכו בעמוד 4444) ולאמו בילה חוה בת יעקב מאיר יעקובוביץ.

למד בישיבת חברון בירושלים ובאוניברסיטת בר-אילן.

היה חבר הנהגת נוער המזרחי ועורר בטאונה "חזון", יו"ר ההנהלה הארצית למשמרת הצעירה

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4441). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4441