Volume 14

Page 4505

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אצל הרה''ג הרב מנחם סופר הי''ד ואח"כ בסאטמר בישיבת הרה"ג הרב אליעזר דוד גרינוולד ז''ל בעמ''ס "קרן לדוד".

בישיבת סאטמר התחיל בחליפת מכתבים מסועפת על הקמת ישיבות "תורה ומלאכה" ועל ארגון ארצי של תלמידי הישיבות. כהמשך לכך יסד וערך בשנת תרפ''ח (1928) בעיר דעווא, בהיותו בן 19 את הירחון "הבחור" - ירחון לתורה ולעניני הבחורים והישיבות, שהופיע במשך שנה ורבע בשפה העברית. בין סופרי הירחון הנמצאים בארץ: הביבליוגרף נ. בן מנחם מהאוניברסיטה העברית בירושלים; הרב לוי יצחק מילר , רבה של קרית-בנימין והרב משה זאב פרידמן מיפו.

בשנת 1928 נבחר ליו''ר "צעירי המזרחי" בקלויזנברג והשתתף במאמרים בעתון היומי "אויקלט" שהופיע בעיר.

בשנת 1929 השתתף בציר בועידה הראשונה של "המזרחי והפועל המזרחי" בסיגט ונבחר לנשיאות המועצה הארצית של צעירי המזרחי. השתתף כציר בועידות הארציות של התנועה הציונית, היה חבר הנהלת-הגג לארגוני הנוער של התנועה הציונית וסקצית הנוער של "המפלגה היהודית".

בשנת 1930 בעודו בחוץ לארץ החליף את שם משפחתו "נוטא" לשם משפחה בעברית "זמרוני".

בשנת 1931 נבחר כחבר ההנהלה הראשית לתנועת "תורה ועבודה" - הפועל המזרחי בטרנסילבניה, "מושבה היה בסיגט. כתב מאמרים בשבועון "עמנו" שהופיע בגרוס-וורדיין, בשבועון באידיש "יידישע פרעסע" שהופיע בסיגט והשתתף בעריכת "דרכנו" - ירחונה של "הפועל המזרחי". כתב גם מאמרים בעתון ערב מקומי "מאי-וויליאג" (העולם של היום).

היה ראש חוות-הכשרה הראשונה של החלוץ המזרחי בסיגט.

בשנת 1932 נשא לאשה את רבקה בת יהודה ווידר-קינד מעיירת מסיעוו במרמרוש, ועם פתיחת העליה החמישית, יומיים אחרי נשואיו עלה לארץישראל.

עם עלייתם לארץ בשנת 1932 הצטרפו לקבוצת יבנה בכפר סבא.

בשנת 1933 עבר לתל-אביב, עבד בבנין ובכבישים בחברת החשמל וביח"ר "סיליקט" שהיה בחולות בקרבת ככר דיזנגוף היום.

באותה שנה נבחר למועצת ומזכירות הפועל המזרחי בתל-אביב ובשנת 1934 כמזכירה.

בשנת 1933 היה ממיסדי "אוצר לאשראי של הפועל המזרחי בע"מ" וחבר מועצתה עד היום.

מאז עליתו לארץ ציר בכל הועידות של "הפועל המזרחי" ומשנת 1937 חבר המרכז.

בארץ השתתף מעת-לעת במאמרים ורשימות על נושאים שונים ב"הצופה" ו"אויקלט" ובירחונים "נתיבה", "במישור'', כתב ערכים באנציקלופדיה לציונות הדתית בהוצאת מוסד הרב קוק.

בשנת 1934 היה אחד משבעת החותמים על מגילת היסוד לקופת חולים זמנהוף, ביחד עם מאיר דיזנגוף, דוד רמז ועוד.

בשנת 1938 נכנס כנציג תנועתו ללשכה המשותפת בתל-אביב שנהפכה בהמשך הזמן ללשכת העבודה הכללית והיה חבר מועצת מרכז-הלשכות.

במשך 12 שנה היה חבר הנהלת ועד ההורים המרכזי בתל-אביב ושל ועד-ההורים הארצי. היה חבר הנהלת התאחדות השכנים ושופט ממונה ע''י שר-המשפטים לעניני שכירות.

בועידת "הפועל המזרחי" בשנת 1956 נבחר כחבר המוסד לבקורת - ועדת הבקורת המרכזית.

היה ציר בקונגרסים הציוניים: בשנת 1951 ובקונגרס הציוני בשנת 1961 נבחר כסגן-חבר הועד הפועל הציוני.

בשנת 1955 ציר בועידה העולמית של "המזרחי והפועל המזרחי".

יו"ר בית הכנסת המרכזי בבני-ברק שכון ה' שהוא בית הכנסת הגדול והיפה ביותר בעיר.

בשנת 1949 נכנס לקרן בטוח ופנסיה לפועלים חקלאים בע"מ כחבר ההנהלה וגזבר בפועל ומכהן בתפקיד זה עד היום.

צאצאיו; מלכה (מורה), יהודה (פקד בבנק).

יוסף ביאליק

נולד בפביניץ (פולין) בחודש שבט תרנ''ז (1897). לאביו שלום ביאליק ולאמו בלהה בת אפרים פישל קראקובסקי.

קיבל חינוך מסורתי ב"חדרים", בבית ספר תיכוני ואצל מורים פרטיים מגמנסיה ממשלתית. השתלם בפקידות ובהנהלת חשבונות.

כיהן כפקיד בהלואה וחסכון בעיר פביניץ. היה מזכיר ומארגן אגודה ציונית בעירו ועמד בראשה משנת 1916 ועד עליתו לארץ ב-1922.

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4505). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4505