היה פעיל במוסדות הדתיים והציונים בעירו.
בשנת תש"י (1950) עלה לארץ.
נתמנה כחבר ברבנות ב"חולון".
מטפל במחלקת טהרת המשפחה של הרבנות ומקובל אצל כל העדות השונות בחולון.
מדי שבת הוא מבקר בבתי כנסיות בהרצאות ובדרשות.
מטעם חבר הרבנים של "הפועל המזרחי" הוא מאמץ כמה מקומות בנגב בביקורם אצלם מדי חודש בחדשו ומשתתף בעניני הדת שלהם.
בתו: רוזא לאה אשת חיים וקספרס.
שמואל דב רוזנבליט
נולד באולנוב (אוסטריה) בשנת תרמ"ז (18.6.1887). לאביו אלימלך יהודה רוזנבליט ולאמו צפורה לבית ויסברג. קיבל חינוך מסורתי באוירה של חיבת ציון שהיה ספוג בחיי חסידות בבית הוריו.
בגיל 15 עבר לברלין ושם היה חבר פעיל במוסדות הציוניים. פעל למען הקהק"ל בחוגי הנוער.
עסק במסחר.
בשנת 1913 נשא לאשה את לאה בת הסוחר זאב פרלשטיין מפרנקפורט (נפטרה בגבעתיים בשנת תש"ט - 1949 והובאה לקבורה בקרית שאול).
בשנות המלחמה העולמית הראשונה (1914-18) עמל בהתמסרות לעזור לשבויים יהודים רוסיים בסידורם בעבודה אצל חקלאים בעלי תעשיה, והשיג עבורם רשיונות עבודה וע"י זה שחרורם ממחנה השבויים.
ארגן קופות גמ"ח כדי לשקם את המשוחררים.
ביום הזכרון לזכרו של הגאון והצדיק הידוע ר' יוסף ב"ר מאיר, מחבר הספרים: "פורת יוסף", "גינה ורדים", "פרי מגדים" וכו' היה באים ברכבות מיוחדות אלפי יהודים להשטתח על קברו הקדוש בפרנקפורט, מכיון שיום זה חל בפסח שני, היה נוהג לבשל אלפי ביצים וחילקם למבקרים.
בשנת 1938 עלה לארץ והתישב בשכונת שיינקין (כיום גבעתיים).
בארץ המשיך במעשיו הטובים לזולת.
יחד עם ר' משה גולדשטיין יסד חברה ל"ביקור חולים''. ברמת גן יסד קופת גמ"ח ולינת הצדק, בית כנסת לנוער בשם "אחוה ורעות".
היה גבאי בית הכנסת "אהל לאה" בגבעתיים.
נפטר בגבעתיים, ז' סיון תשכ"ד (18.5.1964).
בנו: אלי רוזן (רעיתו - חוה מבית מוזס) ראה כרך י"ב, עמוד 3958.
נכדו: זאב ירון.
עובדיה קמחי
נולד בחברון. בשנת תרמ"ח (26.6.1888).
לאביו יוסף ולאמו רחל. בשנת 1911-14 היה מזכיר כללי בבנק העותומני בירושלים.
בשנות 1918-21 היה הקורספונדנט של העתון היומי "דאר היום", ירושלים שבעריכתו של איתמר בן-אבי. בשנות 1922-28 מיסד ומנהל (עורך) של הRevue Menorahבפריס.
ב-14.11.1930 סידר בארמון דע-אורסיי בפריס את הפגישה בין נשיא ההסתדרות הציונית ד"ר חיים ויצמן והכדיב המצרי עבאס חילמי פשה , והסכימו על הבנה הדדית בין הערבים והיהודים. בין שאר דבריו אומר הכדיב: אתם היהודים תהיו המוח ואנו הערבים נהיה הזרוע.
ביום 26.12.30 נערכה בהשתדלותו בקהן (בצרפת) פגישה שניה בין הכדיב הנ"ל והעו"ד הרי סקר (בא כחו של ד"ר ויצמן).
כעבור זמן מה קיבל כמה מכתבים מד"ר ויצמן מבקשו לבקר באלג'יריה את הכדיב עבאס חילמי פשה הנמצא שם ולהשיג ממנו מכתב המלצה למלך עבדאללה מעבר הירדן. הכדיב שלח לעבר הירדן את מזכירו הפרטי עזמי ביי במקום מכתב. המלך עבדאללה הסכים לפגישה. ד"ר ויצמן קיבל ביום 26.3.1930 הזמנה לפגישה. באותו ערב קיבל ד"ר