Volume 14

Page 4525

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה חבר ב"התחיה" בורשא בראשותו של יצחק גרינבוים. עלה לארץ בשנת תרצ"ב (1932).

באותה שנה הקים בת"א ביח"ר לסריגה בשם "טריקו-פריס".

היה פעיל בעליה בלתי ליגלית מפולניה, רומניה וכו'.

היה חבר ההגנה ובשנת 1936 נפצע במאורעות ברמלה.

ב-1940 נשא לאשה את טובה בת ר' מנחם אפל בוים מלודז.

במלחמת העולם השניה היה ספק לצבא הבריטי.

ב-1946 היה מספק לאסירים היהודים צרכי מזון בבתי הסוהר, ובשבת השחורה סיפק מזון ללטרון לכל האסירים.

ב-1949 הקים ביח"ר לתעשית כתונות ופיג'מות. רכש נשק מהצבא הבריטי בשנת 1948.

משפחתו - הוריו וכו' ניספו ע"י הנאצים בורשה.

צאצאיו- עמוס, אביעזר, שרה .

ר' שמואל מועד

הרב משה המאירי (אוסטרובסקי) ז"ל כתב מאמר זה ליובלו השבעים של הנ"ל (ראה כרך א', עמוד 182) רעיתו הרבנית הינדה היא בת ר' נחמן גדליה ברודר-מועד (ראה כרד א', עמוד 191).

משפחת מועד היא אחת המשפחות החשובות בישראל, שמקורה הראשון הוא ביאליסטוק, וסילקובה, רוסיה, פולניה והתפשטותה בגולה אנטורפן, בלגיה, ושאריתה לאחרי חורבן היהדות בגולה - בארץישראל.

הראש וראשון למשפחה זו היה הגאון הצדיק ר' שמואל מושילקובה, פרבר ליד ביאליסטוק, ששמש בכתר רבנות בעיר זו חמשים ושש שנים, כי בהיותו בגיל שלשים וחמש שנים בש' תקע"ט נתקבל לרב בעיר, ונפטר בשיבה טובה בהיותו בן תשעים ואחת, בשביעי של פסח, תרל"ה. כתבי הרבנות שהלכו ונשנו מתקופה לתקופה לרב הנ"ל בעירו מונחים תחת יד כותב המאמר. לפי מסורת משפחתית יצא שם המשפחה "מועד" מתוך עובדה שבשעה שישב הרב ועסק במשניות סדר מועד נכנסו אליו באיכח הממשלה ושאלו את פיו באיזה שם משפחה אתה בוחר ? וענה להם: "מה אהבתי תורתך, כל היום היא שיחתי": מועד .

לפי קבלת הרב ממכתבי היחוס שהיו בידו היה דור אחד ועשרים, רב אחרי רב, מרבנו הרא"ש מצד אביו, ומיוחס לבעל התותפות יו"ט מצד אמו. הוא הניח אחריו ספר גדול כתב-יד בהיר ומהודר פנים ופרוש מסביב באור על ה"מרדכי" סדרי זרעים ומועד (נמצא תחת יד כותב המאמר). בקבלה היה תלמידו של ר' מנדלי תלמיד הגר"א .

לעת זקנתו, כאשר עמדו עיניו מראות, שמש על ידו בשאלות ותשובות בהוראה, בנו הרב ר' משולם פלטיאל, ונכדו הרב ר' גדליה נחמן ברודר (מועד) (ראה כרך א', עמוד 178). למד על ידו תלמוד ופוסקים והזקן הקריא בעל פה את הגמרא עם הרש"י בדיוקם. מזקן ויושב בישיבה זה התפרדו והיו שלשה ראשי משפחות: "מועד", "טולקובסקי", "מועדברודר". שתי המשפחות הראשונות כאשר צר היה להם המקום במולדתם בביאליסטוק יצאו והלכו להפיץ את מעינות כשרונותיהם התעשיתיים בבלגיה, אנטורפן, והניחו שם את היסודות הראשונים לתעשית היהלומים. הרב גדליה נחמן ברודר-מועד . הממלאמקום אבותיו כרב, עלה לירושלים בשנת תרמ"ה (1885).

ר' שמואל מועד - הוא דור רביעי לגאון הצדיק ר' שמואל מועד. נולד באייר תרל"ה (1875)), חודש לאחר פטירת זקנו ונקרא על שמו. בהיותו בגיל ארבע עשרה שנים יצא עם אחות אביו בן הגאון מועד לאנטורפן לבית דודו אברהם טולקובסקי , שנחשב מומחה גדול בתעשית תכשיטי זהב ובלטוש יהלומים עוד בהיותו בביאליסטוק. ויצא בשעתו לאנטורפן ופתח שם בית חרושת ליהלומים- משפחת טולקובסקי ובניו נכדי גאון מועד פתחו את תעשית היהלומים בבלגיה במדה שכזאת עד שנעשו אבות תעשית היהלומים בבלגיה על-ידם גם משפחת מועד התפתחה בתעשיה זאת.

ר' שמואל מועד בישרונו התעשיתי והמסחרי פתח בית חרושת מיוחד ליהלומים באגטורפו, ובפרוץ המלחמה הקודמת, בשנת תרע"ד (1914), העביר את בית מלאכתו ללונדון, ובגמר המלחמה שב לבלגיה; אולם בהיותו קשור בכל נימי נפשו לארץ ישראל התחיל לחשוב על פתיחת בית חרושת ליהלומים בארץ ישראל.

בשנת תרפ"ג (1923) בא עם רעיתו לבקור בארץ לשם בחינת שאלה זו במקום. מסיבות שונית לא יצאה מחשבתו לפיעל באותו זמן; אולם מחשבה זו לא הרפתה ממנו וכעבור שבע שנים. בשנת תר"ץ (1930), עלה שוב לארץ למטרה זו, ושוב לא עלה בידו לתקוע יתד לתעשית היהלומים בארץ. כעבור שבע שנים אחרות עלה שוב לארץ עם משפחתו להשתקע בה ולפתח בה את תעשית היהלומים.

מיד לבואו העמיד בביתו בתל-אביב שלש מכונות לליטוש יהלומים, והתחיל בעצמו בפיתוח עבודה זו בארץ. כעבור שנים אחדות פתח בת"א בית חרושת ליהלומים בשם "מועד" ושותפיו בלוך וסלומון . בית חרושת זה העסיק כמאה ועשרים פיעלים. מר ש. מועד נחשב מהראשונים בארץ לפיתוח חרושת זו, ההולכת ומתפתחת בארץ במדה הנותנת תקוות גדולות לעתיד ארצנו בתעשיה חשובה זו.

בית משפחת שמואל מועד ורעיתו הינדה לאה היה באנטורפן אחד הבתים המכובדים מאד. בית נאמן למסורת ישראל, בית ועד לחכמי ישראל הבאים לבקר את אנטורפן בעסקי צבור, בניהם ובנותיהם

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4525). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4525