הבטחון בימים ההם לתפסו חי או מת היו לשוא. דרכו האחרונה בשטח ישראל היתה כאשר העז לחדור למושב נחם הסמוך למשטרת "בית-שמש" ולרצוח שם מתישב. מאכב של משמר הגבול שהוצב באותה שעה סמוך לגבול חיסל אותו. על תת מקלעו של סמואלי ההרוג גילו אנשי משמר הגבול 40 חריצים, משמע - שרצח 40 יהודים.
לאחר מכן באה תקופת הפדאינים שחדרו לחולות יבנה וראשון-לציון וזרעו בדרכם מרצועת עזה הרס ורצח בישובי ישראל. הרדיפה הגדולה של אנשי משמר הגבול אחרי רוצחים אלה בפרדסי נבי-רובין היתה מעשה נועז ביותר. בפגישת פנים אל פנים מסוכנת חוסלה כנופיה גדולה של פדאינים, שבעקבותיה שוב לא ניסו חוליות אחרות של מרצחים אלה לבצע חדירות עמוקות אל תוך שטח ישראל.
האירוע האחרון קרה זה מקרוב - לפני כשנה וחצי - כאשר באזור השרון פעל רוצח ירדני אשר עיקר חמתו שפך על בני המיעוטים תושבי ישראל. הוא רצח, שדד ואנס, שמו היה פראג'. גופו הענק והשחום הכה בפחד את כל אלה שנתקלו בו במקרה. שיא מעשה הזוועה שלו - התפרצותו לתוך בית קיצוני בכפר סבא והתנפלותו על אשה אם לילדים. פראג' גהרג ביריות אנשי משמר הגבול כאשר הסתתר בפרדס מול העיירה הירדנית "קלקיליה" הסמוכה לקו שביתת הנשק. אגב, גם הירדנים שיבחו את הפעולה הזאת של משמר הגבול מאחר שרוצח זה גרם גם להם צרות צרורות.
במאי 1964 נתמנה למפקח כללי של משטרת ישראל (המפכ"ל) במקומו של יוסף נחמיאס (ראה כרך י"א, עמוד 3757).
צאצאיו : מיכל, ענת.
פרופ' מנחם יוסף פלאות (מנקו פלאוט)
נולד בפרנקפורט ע/נ מיין (גרמניה) בשנת תרמ"ה. (4.12.1885).
לאביו לוי.
לאחר קבלת תעודת הבגרות בגימנסיה המקומית למד חקלאות ומדעי הטבע באוניברסיטאות גטינגן, ברלין ומרבורג. ובשנת 1909 הוכתר בתואר דוקטור לפילוסופיה.
בעבודתו המדעית התחיל כעוזר במוסד לחקלאות על שם הקיסר וילהלם בעיר ברומברג.
היה פעיל בין הלוחמים האמיצים להגשמת הרעיון הציוני בגרמניה. בהרצאותיו בסניפי ההסתדרות הציונית והציונית הלאומית, לרוב בעיר מנהיים, שם תמיד את הדגש על הצורר ביישוב א"י ע"י עובדי אדמה וגידול דור יהודי חדש וגאה. יחד עם פרופ' הלל (היינץ) אופנהיימר (ראה כרך ה', עמוד 2293) דאג לשכלול תחנת הנסיונות ברחובות ע"י קנית מכשירי-מדע חשובים למעבדותיה באמצעות כספי ההעברה מגרמניה (1936).
עסק בבדיקות מספוא וזבלים וכן בביצוע נסיונות שדה ונסיונות ווגטטיביים שונים בלשכת החקלאות אשר בעיר הלה.
כשנתמנה כמנהל המחלקה לגידולי מספוא בתחנת הנסינות הממלכתית במנהיים עבד בה בין השנים 1919-1913.
נשא לאשה את עליזה לבית לוברש. בשנת 1920 עבר לתחנת הנסיונות בברנבורג (אנהלט).
בתוקף תפקידו כמנהל חווה לגידול זרעים בשנים 1921-29 פקח על משק זרעים רחב-ידים בעיר המרסלבן.
משנת 1930 עד 1936 כמנהל שדות הנסיוגות שהשתרעו על שטח של 6.500 הקטר אצל הפירמה "דיפה" בעלת שם-עולמי לגידול זרעים בעיר קוודלינבורג.
בשנת 1936 עלה לארץ.
עוד בשנת 1913 פרסם העתון "די וולט" (בטאונו הידוע של ד"ר תיאודור הרצל) מאמר "12 העיקרים לקידום החקלאות בפלשתינה", על הצורך בפיתוח תחנת נסיונות בממדים ממלכתיים בא"י.
פרופ' יצחק אלעזרי-וולקני ז"ל (ראה כרך ב', עמוד 933) מייסד תחנת הנסיונות ברחובות מצא בפרופ' פלאות את האיש הנכון והזמינו לכהן כמנהל המחלקה לגידולי שדה.
ראויה לשבח חריצותו והתמדתו בלימוד השפה העברית, בה השתמש כבר בשנה הראשונה להרצאותיו במכון ללימודי החקלאות.
בשנת 1937 היה נציגה היחיד של א"י ב"התאחדות הבינלאומית לבחינת זרעים" בשטוקהולם.
בשנת 1942 עם הקמתו של המכון ללימודי החקלאות של האוניברסיטה העברית, הצטרף לחבר המרצים של המכון.
בשנת 1945 נתמנה כדוצנט המכון ובשנת 1946 מונה כמזכיר אקדמאי ובשנת 1949 כפרופ' ודיקן של הפקולטה לחקלאות.
השתתף בקונגרסים בוטניים בין לאומיים. ערך שבעה מסעות-מחקר לספרד, 14 להולנד, 3 לצ'כו