Volume 15

Page 4660

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

משתתף ב"על-המשמר", ברבעון "בשער" וכו'. פרסם ספרים: "תולדות היהודים בפולין (1946) ;

"הקראים" (1950); "דברי ימי ישראל - דורות אחרונים" (4 כרכים 1952-56): "החסידות וההשכלה בגאליציה ובפולין הקונגרסאי" (1961)! "היהודים בפולין העתיקה לאור מספרים" (ווארשא, 1958. ביידיש).

היה חבר הנשיאות של הקונגרס הציוני: כ"ד, כ"ה, כ"ו.

בשנת 1963 חבר המשלחת (עם זלמן שז"ר ויעקב זרובבל) לרומא להביא את ארונו של ברבורוכוב לארץ, והובא לקבורה בכנרת.

חבר המועצה המרכזת של הסנאט באוניברסיטת תל-אביב.

חבר המרכז והועדה המדינית של מפ"ם (מפלגת פועלים מאוחדת).

חבר מערכת "הגשר" של הקונגרס היהודי העולמי, חבר המועצה של הליגה למניעת כפיה דתית, סגן חבר הועד הפועל של ההסתדרות הציונית העולמית.

פרופ' מן המנין להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל-אביב.

בתו: אלכסנדרה.

ד"ר שמואל וויינברג

נולד בפראגה (פרבר ורשה) בשנת תרמ"ה - 25 במאי 1888). לאביו אליעזר ולאמו יורה בת צבי זבולון שטרן.

נתחנך בביתו של שפירא , חותנו של הסופר שלום אש . למד בישיבות שונות ובבית הספר העמלני של הקהילה היהודית בורשה.

כשנתבגר המשיך לימודיו בפאריז, ומשם יצא לפי המלצתו של פרופסור נחום סלושץ (ראה ערכו

בכרך א', עמוד 237) ללמוד בסמינר המורים היהודי בפרנקפורט דמיין, ובפקולטה לפילוסופיה של האוניברסיטה בניסן, הסמוכה לפרנקפורט.

עם תום לימודיו בפרנקפורט דמיין חזר לוורשה, ועבד כמורה לגרמנית בגימנסיה היהודית "חינוך".

ב-1911 נשא לאשה את חיה-הינדה בת מרדכי צוקרמן.

בעת מלחמת-העולם ייסד וניהל בוורשה את הגימנסיה היהודית "אסכולה", שנתקיימה עד כבוש העיר על-ידי הצבא הגרמני במלחמת העולם השניה. ב"אסכולה" נודע מקום מכובד ללימוד הלשון העברית ושאר מקצועות-הלימוד היהודיים, והתלמיד בסיימו את חוק לימודיו קיבל שתי תעודות-בגרות, במקצועות חילוניים לחוד ויהודיים-עבריים לחוד.

ניהל את סמינר המורים היהודי שנוסד בוורשה באותה תקופה, וכן הקים וערך (יחד עם דוד דרוק) במה ספרותית בשם "שולע און ערציהונג".

בשנת 1921 עבר עם משפחתו מוורשה לפרנקפורט דמיין, בה השלים לימודיו האוניברסיטאיים וקיבל תואר של דוקטור למדעי-החברה.

בשנת 1927 עבר מפרנקפורט לברלין, בה ישב ישיבת-קבע עד השתלטות הנאציזם. בגרמניה שימש ביתו כבית-ועד לסופרים ותלמידי-חכמים, ומוניטין יצאו לספרייתו העשירה בספרי מדע בתחומי החינוך, מדעי החברה ומדעי היהדות.

השתתף עם ד"ר נחום גולדמן וד"ר יעקב קלצקין בניהול הוצאת-הספרים העברית "אשכול", ובהוצאה לאור של ה"אנציקלופדיה יודאיקה" בגרמנית ובעברית. כתב וערך ערכים רבים באינצקלופדיה, בעיקר בתחום החינוך (בגלל עליית הנאצים לשלטון לא הושלמה הוצאת האנציקלופדיה: יצאו לאור עשרה כרכים של המהדורה הגרמנית ושני כרכים של המהדורה העברית).

בעת שהותו בברלין הקדיש הרבה מזמנו לעסקנות צבורית יהודית. השתתף באופן פעיל בייסודה וניהולה של "הברית העברית העולמית". היה בין מייסדיו ופעיליו העקריים של "בית-העם העברי", שהתקיים למעשה הודות לתמיכתו הכספית.

היה פעיל בהסתדרות הציונית בגרמניה, על מוסדותיה ומפעליה השונים, ובקהילה היהודית בברלין.

בתקופת ישיבתו בגרמניה הירבה לנסוע לארצות שונות באירופה ולארה"ב, ובעיקר לפולין, שעם צבוריותה היהודית קיים קשרים מהודקים. הוסיף להימנות על בעליה של גימנסיה "אסכולה" ועל פעיליה של רשת בתי-הספר העבריים בפולין, "תרבות".

בראשית 1933 עזב את גרמניה וחזר לוורשה. כאן נהיה לאחד מפעיליו המרכזיים של "הוועד היהודי לעזרת פליטי גרמניה", שהגיש עזרה לזרם הפליטים היהודיים שהחלו להגיע מעבר לגבול, ושנעצרו

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4660). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4660