Volume 15

Page 4681

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה פעיל בהגנה, אצ"ל וצה"ל.

בשנת 1949 נשא לאשה את סוניה בת ישראל הכהן פינצובסקי.

מו"ל ומפיץ עתונים.

צאצאיו: מאיר מרדכי, אלעזר, ישי, נילי.

גבריאל ברנדס

נולד בוורשה ב-27 ביולי 1902 (תרס"ב).

לאביו יעקב דוד (יהודי לאומי-דתי ומשכיל, שהגשים את חזונו, בעלותו לארץ, אף כי מצבו ההומרי היה איתן).

לאמו בלומה בת יוסף באונזגולד (מצאצאי הרב חיים אליעזר וואקס, רבה של קהילת קאליש, מהראשונים בציונים הדתיים בפולין).

קיבל חינוך מסורתי, למד בבית-ספר עברי תיכוני "אסכולה" בוורשה ולפני עלייתו לארץ למד בחווה החקלאית בצ'נסטוכוב שבפולין.

בנעוריו פעיל בהסתדרות הנוער הציוני-הצופי "השומר", שקמה בפולין במלחמת העולם הראשונה.

עלה לארץ עם חלוצי העליה השלישית בשנת 1920, בהיותו בן 18 שנה.

בשנותיו הראשונות בארץ התנסה בכל עבודות חלוציות: חקלאות, סלילת פסי-רכבת ובכיבוש עבודה עברית בשטחים רבים.

בשנת 1923 נסע לגרמניה ללמוד כימיה בטכניון שבויסבאדן ובסיימו חוק-לימודיו חזר לארץ כבעל תואר של כימאי.

בשנת 1926 נשא לאשה את חנה בת שמואל שפירא (ילידת קובנה שבליטה, אביה מחניכי הישיבה בוולוז'ין).

השתקע בחיפה. מראשוני החרשתנים במפרץ חיפה, בהקימו שם בית-חרושת למראות ולתוצרת של זכוכית שטוחה, אותה ייצא לארצות המזרחהתיכון. הקפיד על העסקת פועלים עבריים במפעלו.

מפעילי התאחדות בעלי-התעשיה בחיפה, חבר הנהלתה ורבה זכותו בהקמת "בית התעשיינים" בחיפה; חבר הועדה המייעצת של "תכנית אב'' לתיכנון העיר חיפה ; חבר מועצת סניף מפלגת הציונים הכלליים בחיפה; במלחמת השחרור חבר בועדת הגיוס בחיפה ולאחר-מכן הרשות המוסמכת לטפול בעניני נכי מלחמת הקוממיות מטעם משרד הבטחון.

איש, שהכל רחשו אליו אימון, בהביאם לפניו תעצמותיהם ועניניהם, כי הצטיין בתבונה, בשיקולדעת ובמידות טובות.

נפטר בחיפה, ד' תשרי תשט"ו (1.10.54).

הניח אשה חנה וצאצאיו : יוסף (מאנשי פלמ"ח, השתתף במלחמת הקוממיות ונפצע בה, כעת רופא בחיפה. אשתו שרה לבית שנקו); חנינא (עורך-דין בחיפה, אשתו ג'ני בת ד"ר שמשון צ'רטוק , ממייסדי קופת-חולים לעובדים לאומיים ומנהלה עד יום פטירתו); ידידה, אשת גבריאל כהן.

נכדיו: גבריאלה, אורלי, גיל.

יעקב גוראלי (גורזלקה)

נולד בפראגה-וורשה (פולין), י' בכסלו תרמ''ו (ינואר, 1886).

לאביו צבי גורזלקה ולאמו אסתר דבורה בת משה יחזקאל ריטשוול.

קיבל חינוך מסורתי ב"חדר", אצל מלמדים פרטיים, בבית-המדרש וב"שטיבל" (בית-תפילה לחסידים). לימודי-חול רכש בעזרת מורים וכאוטודיקדט. את פעילותו הצבורית החל בנעוריו וארגן תנועת נוער ציונית וספריה בעיר-מולדתו.

ב-1911 נשא לאשה את רחל בת יוסף זאוועליביץ (נפטרה במגדיאל ב' מרחשון תשכ"ה).

מ-1910-1908 שירת בצבא הרוסי, בעיר טולה, שם חנה גדודו. כחייל עשה בהסתר ובסיכון היכרות עם יהודי המקום וניהל ביניהם תעמולה ציונית.

במפגשים, שנערכו בבתים פרטיים, נקראו הרצאותיו בשפה הרוסית, בהיעדרו, מטעמים מובנים.

בימי הכיבוש הגרמני בפולין, במלחמת העולם הראשונה, נתמנה בהמלצות רבה הראשי של וורשה, ד"ר ש. א. פוזננסקי , והמשורר-הפרשן לתנ"ך, ש. ל. גורדון, (ראה כרך עשירי, עמוד 3629) למורה בבית-הספר העברי, מיסודה של "תרבות", בעיר גומבין, בפיקוחו של הרב המקומי דאז, י. ל. אבידע (זלוטניק) (ראה כרך ד', עמוד 1915). הקים את בית-הספר הזה מהמסד עד הטפחות. היה מנהלו ומורה בו.

מהמייסדים של שעורי-ערב לעברית בגומבין שע"י "תרבות" והספריה הציונית. נשא הרצאות תכופות על נושאים לאומיים וספרותיים, והיה זה

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4681). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4681