Volume 15

Page 4696

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מחשובי "אגודת ישראל" ופרנסיה, תלמידי-חכמים. בעלי טחנות לקמח, עסקנים במוסדות צדקה וחסד. כמה מילדיהם ניצולו בישראל.

למד בבית-הספר "מזרחי" ובגימנסיה "יבנה" (הקרוייה: "פירסטנברג", על שם המצנט, שהקים בנין מפואר רחב-הידים לגימנסיה הנודעת, בעלת זכויות ממשלתיות, בה למדו תלמידים מכל איזור זגלמביה ואף משלזיה העילית). ועמד לסיימה בשנת 1940, אד הגימנסיה נסגרה על-ידי שלטונות-הכיבוש הגרמניים בעיר, שם השתכנו בזוממם ובבצעם השמדת קהילת בנדין. השתייך להסתדרות הצופית-החינוכית "הנוער

הציוני" ולמחנכיה.

בגיטו בנדין עבד בתור מסגר בבית-חרושת להגברת המאמץ המלחמתי הגרמני.

הוריו הצליחו להתחמק מהגיהנום הנאצי, בקבלם מועד-ההצלה בשווייץ דרכונים כאזרחים מדרוםאמריקה. בפסח 1943 עבר עם אביו ואמו ל"אינטרנירונגס-לאגער" (מחנה-מעצר) של נתיני חוץ-לארץ בבאוואריה שבגרמניה. בהיותו במחנות טיטמוניק ולאופען, התמיד בהשתלמות בעזרת אנשי-רוח אנגליים, שגם הם נמנו עם העצורים.

בתום מלחמת-העולם (1945) הגיע למחנה של "שארית-הפליטה" בביבראק-ריס שבגרמניה. לכאן באו שליחים מארץ ישראל וחיילי הבריגדה העברית ואירגנו את בני-הנוער הניצולים לעליה בלתיליגאלית לארץ ישראל (עליה ב'). נפרד מהוריו והצטרף לעולים, שהגיעו לחופי הארץ באנית המעפילים "תל-חי" ב-28.3.46. הם נתפסו ונשלחו למחנה עתלית.

לאחר זמן-מה שוחרר, בא לתל-אביב ועבד כבנין כטפסן.

בשעות הערב, לאחר העבודה המייגעת, המשיך בלימודיו למען השגת תעודת-בגרות, על-מנת השתלמות באוניברסיטת ירושלים.

התגייס ל"הגנה" ולעתים קרובות יצא לפעולות.

עם הכרזת העצמאות על-ידי מועצת העם (ערב שבת, ה' באייר תש"ח - 14.5.1948) ועם פלישת צבאות ערב לישראל מצפון ודרום, נשלח מטעם הצבא, שהחל להתארגן, לירושלים, להגנת העיר הנצורה והמפוצצת, תחילה בשירות רפואי ולאחר-כך בחיל התותחנים.

בשל היותו בן יחיד להוריו נמנעו השלטונות הצבאיים לשלחו לקרבות מסוכנים, אולם בהתקבל הקריאה לעזרת ישוב עברי, לא היסס ויצא להחיש תחמושת למקום הנתקף. בקרב ליד ראש-העין נפצע ובו ביום, י' בתמוז תשי"ח (17.7.48) נפח נשמתו.

נטמן בחלקה הצבאית שבבית-העלמין בתל-אביב (נחלת-יצחק), שם גם באה למנוחת-עולמים אמו שנספתה בתאונה האווירית האיומה.

שמו הונצח בספר "יזכור" (הוצאת ממשלת ישראל ומשרד הבטחון, תשט"ז) וב"פנקס בנדין" והוצאת ארגון יוצאי בנדין בישראל, תשי"ט).

(מ. ה.)

צבי זבולון וויינברג

נולד בפראגה, ליד ווארשה, ו' בסיון תרמ"'ד (30.5.1884).

לאביו אליעזר (מומסך לרבנות על-ידי שלושת גדולי התורה בפולין) ולאמו יורה בת צבי זבולון שטרן מפראגה.

קיבל חינוך ב"חדר" ובישיבה בגוסטינין של הרב חיים משולם קופמן הכהן אוטרמן , וממנו קיבל כתבסמיכות לרבנות. בוגר הקורסים הפדגוגיים בגרודנו והוסמך להוראה מהממשלה הרוסית והפולנית.

בשנת 1902 נשא לאשה את מרים מאטיל בת זאב דוב (וואלף בער) דונדק (ראש הישיבה באוסטרוב), שנפטרה בישראל (תל-מונד) ביום י"ב באב תשי"ז (9.8.57) ובזיווג שני נשא ב-1958

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4696). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4696