Volume 15

Page 4802

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

השתתף בעשרות עתונים. שבועונים, ירחונים, כתבי עת וספרים בארץ ובחו"ל.

ד"ר זאב פון וייזל

המשך לערך שלו ראה בכרך שני. עמוד 969 מתאריך 13.9.1947.

אחרי שחרורו ממחנה ההסגר בלטרון עסק בהרחבת הסנטוריום שלו בגדרה, אשר אז הופעל למען חולי שחפת מבין העולים החדשים שהגיעו מסיביר וממחנות הריכוז האירופאים.

השתתף בעתון הרביזיוניסטי: "המשקיף" אשר בו פרסם כמעט יום יום מאמרים בקשר להתקרבות הקרב על עצמאות-ישראל.

בפרוץ מלחמת השחרור התנדב מיד לחיל-התותהנים ופעל בעיקר בחזית הדרום ובנגב, כקציןתותחנים.

היה הרופא והפוליטיקאי היחיד שהתנדב לשרת כקצין קרבי.

בהגנה על "משלט נגבה" נפל בחלקו לכבוש את הטנק המצרי הראשון במצב תקין ע"י יריה מוצלחת מתותח הררי צרפתי ישן באופן תיאורטי לא היה בכלל מסוגל לפעול נגד טנקים.

אחרי ההפוגה השניה במלחמת השחרור נשלח אל הנגב המנותק מיתר החזיתות.

היה מפקד התותחנים בכבוש באר שבע. שם נפצע בבטנו ע"י רסיס פגז וכתוצאה מהפגיעה היה נאלץ לעבור ניתוח בקיבה.

בסוף המלחמה גוייס לצבא על מנת לחבר את ההיסטוריה של חיל-התותחנים במלחמת השחרור.

שוחרר מהצבא ב-1951.

הצטרף "לתנועת החרות" אשר באה למלא את מקומח של התנועה הרביזיוסטית. בגלל חלוקידעות עם מנהיגיה של התנועה בעניינים עקרוניים כולל - היחס הרצוי כלפי רוסיה, הסוציאליזם, והקומוניזם וכלפי גרמניה, עזב את שורות התנועה ב-1951.

בשנים 1952-1950 הוציא (יחד עם ד"ר אבא אזזימאיר, ד"ר מרגולית, מר חרוסט ובעזרתו של מר פריד) שבועון אנטי קומוניסטי ופרו מערבי בשם "המערב".

ב-1955 הצטרף ל"מפלגת הציונים הכלליים". פרסם מאמרים רבים ב"הבוקר".

נשלח כנציג המפלגה לקונגרס היהודי העולמי ופעל בשנים 1957 ו-1958 כמנהל המשרד האירופאי של ההתאחדות העולמית של הציונים הכלליים בפריס.

בשנים האלה הקים ארגונים ציונים בגרמניה ובארצות אירופאיות אחרות. הוציא שבועון בשפה הצרפתית בפריס.

היה פעיל במסדר בני-ברית בישראל ובארצותאירופה, שם ביקר ברוב הלשכות ובאנגליה.

מייסד לשכת "תיאודור החיל" בתל-אביב ולשכת

בנימין זאב הרצל - בני-ברית בגדרה, ונבחר פעמים כנגן נשיא גדול של המיסדר בשנים: 1956 ו-1965.

בשנת 1963 נבחר ליושב ראש "האגודה ישראל אוסטריה".

תשומת-לב מיוחדת מסר לבעיות הגיור במדינתישראל ובתפוצות. היה בין מייסדי האגודה למען גרי צדק (1955) ונבחר כסגן נשיא.

צאצאיו: דן פון-ווייזל עורך-דין, נולד ב-1929 בוינה, נשוי לסבינה מנדל), אלדעה (נולדה 1931 בתל-אביב, נשואה למהנדס עודד קריסקוב), אליענה (נולדה 1939 באונז'ה-צרפת, נשואה למהנדס עוזי רובין), אמראל (נולדה ב-1949 תל-אביב).

מרדכי בן-יחזקאל (מרדכי זאב)

בשנת תשי"ט (1959) הופיעו ששה כרכים (המשך לערך שלו בכרך ד', עמוד 1769)

במקום ה-4 הכרכים שהופיעו קודם ל"ספר המעשיות שלו בהוצאת "דביר".

בתשכ"א (1961) יצאה סידרת ספריו במהדורה הדשה בפרס ל"הארץ".

זבה ב"פרס ביאליק", לשנת תשכ"א (1961) של עירית תל-אביב - על "ספר המעשיות" בששה כרכים בהוצאת "דביר".

פרופ, מרדכי מרטין בובר (מרדכי זאב)

המשך לערך שלו בכרך ד', עמוד 1989)

בשנת 1961 הציע אותו דאג המרשלד, מזכיר האו"מ, ל"פרס נובל".

זכה ב"פרס ביאליק" של עירית תל-אביב לשנת תשכ"א על ספרו "האור הגנוז''.

נפטר בירושלים, י"ג סיון תשכ"ה (13.6.1965).

רב אלוף יעקב דורי (דוסטרובסקי)

(המשך לערך שלו בכרך שלישי, עמוד 1120)

לאחר מלחמת השחרור קיבל חופשה מן הצבא, בגלל מצב בריאותו שהתערער, ונתמנה לראש המועצה המדעית שעל-יד משרד ראש-הממשלה.

עם פטירתו של מנהל הטכניון, אינג' שלמה קפלנסקי, נתמנה רב-אלוף דורי למנהל הטכניון. מאז כניסתו לתפקידו החדש חלו שינויים רבים במוסד. תכניותיו היו נועזות, להרחבת הטכניון, הן בשטח הלמודים והן בשטח המחקר. כדי לצאת למרחב דאג להקמת "קרית הטכניון", הנמצאת בבניה, והיכולה כבר היום לשמש דוגמה גם למוסדות רבים בחוץ-לארץ. וכך הגדיר ר"א דורי את תפקיד המוסד, עם כניסתו לעבודה: "הכשרת כחות טכניים מעולים, אנשי-מדע יוצרים והכשרת

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4802). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4802