בו תמורת סיגרות... יותר מארבעה-ששה שבועות לא החזיק אף אחד כאן מעמד. - - - חמשת אלפים עצורים יהודים נולדו מחדש עם כיבוש המחנה בידי החיילים האמריקאיים. כולם - צל של בן-אדם, שחייב היה ללמוד כיצד לצעוד את פסיעותיו כילדים עולי-יום. מאות גוועו לאחר השיחרור מרוב חולשה, והיתר אזר כוח למען חיים חדשים לא על אדמת אירופה עקובה מדם אחינו, אלא בארץ-אבות, בארץ ישראל, שהשחר יפציע עליה בכל זוהרו ותקבץ בחמלה נדחי ישראל..." לאחר השיחרור. הגיע לאיטליה, בדרכו לארץ. ברומא ניהל עבודה הסברתית-ציונית בין שאריתהפליטה למען עלייה לארץ. עמד בקשר עם הבריגאדה היהודית בתור מרכז אירגון הפליטים ברומא השתתף בשבועון (בשפת אידיש), בשם העברי "בדרך".
באין אפשרות לעלות לארץ מחוסר סרטיפיקאט, עקר לפינלנד, מקום שם התגוררו קרוביו. אם-כי הישוב היהודי בפינלנד היה קטן (כאלפיים נפש) התנהלו שם חיים לאומיים-תרבותיים. בהלסינקי פעל בתנועה הציונית ושלח קורספונדנציות לעתון "היום" בירושלים; לעתון האידי "אונזער וועג" בפאריס; לעתון הציוני, שהופיע בשפה הפולנית בלודז', בשם "מוסטי" (גשרים"). ריכז חומר היסטורי על חיי היהודים בפינלנד ושלחו לארכיון ולספריה של "ייוו"א" ("יידישער וויסגשאפטלעכער איגסטיטוט") באמריקה. בעלון האידי "ידיעות" של "ייוו"א" בניו-יורק (גליון 28 משנת 1948) אנו קוראים: "במשפחת האספנים הפעילים של מיסמכים ותעודות בשביל "ייוו"א" נוסף לנו חבר חדש ח. מ. זילברברג מהלסינקי שבפינלנד. הגנזך של "ייוו"א" יתעשר בדוקומנטציה חשובה של ישוב יהודי קטן, אך מעניין, שחייו ובעיותיו אינם ידועים במיוחד. ידידנו זילברברג כבר המציא לנו את האוסף הראשון של חומר דוקומנטרי רב-ערך: כתבי-עת שונים של יהודי פינלנד, בטאונים של מוסדות והסתדרויות-נוער, הוצאות חד-פעמיות, שנתונים מתקופת המלחמה ולאחריה, קטעים על חיי היהודים בפינלנד מתוך עתונים פיניים, חומר על מפעליההצלה של יהודי פינלנד במלחמה למען אחיהם בפולין, חומר מפעולות הקהילה היהודית בהלסינקי וכיוצא באלה.--- ברכתנו הנלבבת לידידנו זילברברג בשם כל עסקני "ייווא" בתבל כולה..." ב-1949 עם קום המדינה עלה לישראל ועוסק בתעשיה זעירה. הקים בית משפחתי מחדש, בנושאו לאשה את סלאבה בת שלמה מושינסקי (ילידת ווארשה). ביתו משמש כמקום-מיפגש לרבים מיוצאיעירו, ששרדו בישראל, ובארגונם הוא מעורה.
צאצאיו: שתי בנות - אלה ורחל, שנכרתו באיבן באושוויץ.
(מ. ה.)
רפאל כהן
נולד בעיירה שובץ (לימה, פלך קובנה), בחודש ניסן תר"ס (1900).
לאביו נח (מצאצאי רבנים וחדור הכרה לאומית) ולאמו דינה בת שלום יאחילוביץ (חוכר ויועץ כלכלי לבעלי-אחוזות.).
קיבל חינוך מסורתי. בכוחות עצמאיים רכש השכלה כללית. בחוץ-לארץ עסק בחקלאות ובמסחר.
במלחמת העולם הראשונה, כאשר הגרמנים נכנסו לעיירת-הולדתו, שימש כמתורגמן מגרמנית לליטאית.
ב-1917 הצטרף לתנועת "החלוץ"ויצא להכשרה חקלאות, שם היה שנתיים.
פעיל ב"החלוץ" ובקרנות הציוניות.
ב-1921 עלה לארץ. בתחילה עבד בבנין בתלאביב.
ב-1922 הלך לקיבוץ עין-חרוד, בעלותו על הקרקע על-יד המעין. עבד בהכשרת המקום להתישבות.
ב-1923 התחבר עם "גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור" ונשלח לתל-יוסף. עסק בעיקר בייבוש ביצות. כאשר חלה בקדחת הועבר לכפר הערבי קומי בתור שומר על רכוש הקיבוץ.
ב-1925 נשא לאשה את מלכה בת יצחק הלל הכהן (ראה ערכם בכרך הזה). לאחר הנשואין עבר לחיפה. עבד בבנין ובחיצוב סלעים.
ב-1928, בעת הפילוג בגדוד-העבודה, עזב אותו והחל לעבוד בועד הדר-הכרמל בתור חוצב.
ב-1930 עבר לעתלית ועבד במחצבות.
ב-1932 התישב במושב-העובדים עין-ורד (גוש תל-מונד) והיה מראשוני המקום.
ב-1936 עבר לתל-אביב. כל השנים, עד היום הזה, עוסק במסחר זרעים ובגידולם.
איש ההגנה והג"א לשעבר.
ילדיו ונכדיו: ראה בערך רעייתו בכרך זה.