Volume 17

Page 5114

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

השיג הלואה של כמה מאות לירות כגמילת חסד על חשבון התקציב שעתיד היה להתאשר. העולים ריכזו גם סכום מה משכר עבודתם בכבישים, ומשם לקחו אהלים אחדים ועלו בינתיים למקום.

במועצת האירגון בחבורת "סלע" ביום ג' אב תרפ"א, דנו על מהלול או יגור ? - מתוך דברי חברים. אורי: החשבונות בדבר גובה ההכנסה מדונם - מביאים לירידת המשק. והוא אומר: המשק יתן לי מה שאני אתן לו, וככל שארבה לתת למשק ירבה גם הוא לתת לו.

באור לחדש אלול תרפ"א תקעו החברים את אהליהם ליד האלון במורדות הרי זבולון בעמק יזרעאל המערבי, וכך הוקם המושב נהלל, שאורי ששם משפחתו היה זסלבסקי , פעל להקמתו. משה ארזי, בספר העליה השלישית (בעמודים 716-713) כותב: יעקב אורי לא רק הכשירנו במקוה ישראל לעבודה, אלא חינכנו להתישבות, למושב, לערכי תנועת העבודה. חדשים אחדים היה אתם ושימש דוגמא טובה לרבים מאתנו. כן עזר לקבל הכשרה חקלאית בענפים השונים במקוה ישראל לחברי הקיבוצים של "השומר הצעיר" שהיו קרובים גם לא. ד. גורדון.

יחד עם אליעזר יפה ואלימלך לוין השפיעו על המנהל של "מקוה ישראל" אליהו קראוזה (ראה כרך ו', עמוד 2603) הוחלט להכניס את השפה העברית במקום הצרפתית ועבודה עברית. יעקב אורי שהיה אז מרכז עבודת הפלחה, רצה להוכיח כי גם פועלים יהודים "מסוגלים לעבוד במחרשה" - לדוש במורג ולזרות בקלשון בכוח.

היה חבר הכנסת השניה מטעם מפא"י.

היה פעיל בהתישבות העובדת.

עורך ירחון "תלמים", של תנועת המושבים.

פרסם מאמרים בעתונות בענין ההתישבות ובעיקר על תנועת המושבים.

פרסם ספרים: "דרכנו" (תש"י); "בנתיבי מושם העובדים" (תש"י) ; "שרשים במולדת, מסע במושבי עולים חדשים" (תשי"א) ; "בנתיבי ישראל, רשמי סיור בדרום ובארץ הנגב" (תשי"ט) ; "שיחות על מועדים וחגים בישראל" (תשכ"ב). בספר "העליה השניה" (בעמודים 284-275) כתב על "תקופה אחת בתולדות החוות הלאומיות".

צאצאיו: יוסף (עובד במשקו בנהלל. נקרא על שם יוסף בוסל , ראה כרך ד', עמוד 1833) ; הלל (בעל משק חקלאי ב"כפר יהושע") ; אהרן דוד (על שם אהרן דוד גורדון , ראה כרך א', עמוד 413) בעל משק במושב "ניר-בנים", שנוסד ע"י בני המושבים בסביבת המושבה באר-טוביה (קסטינה).

מרדכי (מודי) אלון (קליבנסקי)

נולד בצפת, ח' בטבת תרפ"א (17.1.1921). לאביו יעקב קליבנסקי (מורה ומחנך. ראה את

הערך שלו בכרך זה) ולאמו נעמי (רוקחת וחובשת) בת ר' מרדכי (מודי) מלמן (מחסידי ברסטצ'קו, עיירה קטנה בפלך ווהלין).

מצפת עקרה המשפחה לסג'רה שבגליל העליון. לפי הוראות מחלקת החינוך עברו כעבור זמן (בראשית תרפ"ג) למושבה רחובות, בה ישבו שבע שנים. בראשית תר"ץ עברו לתל-אביב והוא אז בן תשע שנים פחות שליש.

קיבל חינוך עברי בבתי הספר בלפור וגאולה ואח"כ בגימנסיה העברית "הרצליה" כתלמיד המגמה החקלאית וביקר 3 פעמים בשבוע בביה"ס החקלאי "מקוה ישראל" לאימון בעבודה.

קשר קשרים חזקים עם כל חוגי הנוער מבני גילו בעיר, מקדיש זמנו הפנוי לתנועת הצופים, הצטרף להגנה והפך להיות מקשר "חזית ברנר", שכונת הספר בדרום מערב תל-אביב.

עם תום בחינות הבגרות (בסוף תרצ"ח יוצא אל חבריו לדגניה א' להכשרה. משם עובר הגרעין לשימרון שבגבול נהלל. כעבור זמן קצר מועברת כל הקבוצה השימרונית אל חניתה, כדי להרחיב את הנקודה החדשה ולהגביר כוחה.

בחניתה הוא מתאמן בכל ענפי המשק, מתערה בקבוצה שהתחככה עליו כבית מולדתו. שם הוא נפצע קשה ובמצב אנוש הובא לבית החולים בחיפה. אחרי כשלושת חדשי מחלה חזר לחניתה, לעבדה ולשמרה.

היה לוחם בעל הכרה, על אף לילות השימורים שעשה בעמדות בגבול הארץ, לא פיגר בשום מקצוע בלימודיו.

היה נוטר (גפיר) ב"עין השופט".

בסוף שנת 1940, עם התרחבות המלחמה בנאצים, נענה מן הראשונים לתביעת הסוכנות היהודית והתגייס לצבא הבריטי, בחיל התעופה (ר.א.פ.) לשירות הקרקע (מקצוע - הרדיו טלגרף). מצליח באימוניו ובבחינות, ומגיע לדרגה הגבוהה של המקצוע הזה.

הישיבה השקטה במשרד הטלגרף הצבאי באיס

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5114). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5114