Volume 17

Page 5219

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אביו ז"ל. אסף תעודות וחומר נשכח המפיצים אור על תקופת בראשית שבה פעלו החלוצים הראשונים ואביו בתוכם. בהתאמצות גופנית ורוחנית אסף וליקט העתקות ממכתביו ומאמריו ועדויות מפי תלמידיו וידידיו וכך זכה עוד בחייו לראות בהצלחתו (ראה להלן).

נפטר בתל-אביב, י"ד שבט תשכ"ח (13.2.68) והובא לקבורה בראשון לציון.

צאצאיו: מררכי, יונה אשת פנחס מכניק

לאחר פטירתו בעצם ימי הכנת הספר לזכרו של אביו ז"ל, בשם : "מרדכי לובמן ז"ל - האיש ופעלו - ליקוטים מזכרונותיו, מכתביו ומאמריו, ערוכים ע"י בנו יעקב" . הספר ראה אור בעזרת ילדיו בשנת 1968, כולל 168 עמודים, על נייר משובח ונשלח למכירי אביו, ידידיו ומוסדות ע"י צאצאיו, לפי רשימה שאביהם יעקב ז"ל השאיר.

תת-אלוף מרדכי גור (גורבן)

(כינויו : מוטה)

נולד בירושלים, ביום ט' אייר תר"ץ (7.5.1930).

לאביו משה גורבן (עלה לארץ בשנת 1913. עסק בפיתוח משק התחבורה היהודית בארץ, במלחמת העולם השניה שימש מנהל התחבורה של הצבא הבריטי בדרום הארץ) ולאמו טובה בת מאיר זאב חרש (שעלה לארץ עם בני משפחתו בשנת 1913. עבדה בפתח-תקוה בקבוצת עובדים חקלאיים שבי

ניהם היה לוי אשכול , כיום, ראש ממשלת ישראל).

בגיל 13 הצטרף לגדנ"ע ולאחר זמן קצר הדריך כבר מבוגרים בהילכות נשק והגנה.

בילדותו עברה משפחתו מירושלים לרחובות.

גמר כיתות ז' ,ח' בבית ספר עממי ובבי"ס תיכון ברחובות וסיים את לימודיו בגימנסיה ברחובות. הציעו לו ממשרד הנציב העליון הבריטי בירושלים מילגה להמשך לימודיו באנגליה. הימים היו אז ימי כוננות למלחמת השחרור, והוא החליט בפרוץ מלחמת

השחרור להתגייס לצבא בדרך והחל דרכו כטוראי.

הצטרף אל היחידות הלוחמות ואח"כ ב"פלוגות המוות" של "חטיבת הנגב" ב"גדוד הפשיטה התשיעי" של הפלמ"ח. השתתף בקרב כנגד גדוד הפולשים המצריים שבאו ממצרים.

נפצע בפעולה על "חאן-יונס ", צויין לשבח על ידי הרמטכ"ל אז, רב אלוף משה דיין (כיום, שר הבטחון. ראה כרך רביעי, עמוד 1792 והמשך בהוספות בכרך זה).

בהיותו ב"חאן-יונס" בסיני, נפצע ברגליו ואחרי שהבריא המשיך להלחם.

כשמלחמת העצמאות נסתיימה, הצטרף אל הנח"ל, שחשב כי גדודים אלה של נוער חלוצי-לוחם יהיו המשך לפלמ"ח.

בראשית שנת 1950 עשה במשך שלוש שנים בתפקידים מישניים בחטיבת המחוז בירושלים. ובאותו זמן המשיך ללמוד באוניברסיטה העברית. בהזדמנות זו של ההפוגה בין הלוחמים, כדי להשלים לימודיו שחסרו לו.

בפרוס בחינות הגמר שלו החלו מעשי האיבה של הערביים לאורך הגבולות. באותם הימים התאחדו יחדיו, יחידת ה-"101" המפורסמת של האלוף אריאל שרון ויחידות הצנחנים - לחטיבה אחת.

באותם הימים החלו גם פעולות התגמול בהיקף גדול, שבוצעו עמוק בתוך שטח מדינות ערב, שלא השלימו עם כשלונן במלחמה. הצנחנים הפכו מכשיר עיקרי כנגד מלחמת טרור והרג זו, אותה ביקשו שליטי ערב לערוך בישראל.

הצטרף ליחידת הצנחנים והתמנה מפקד פלוגה. מאוחר יותר שימש כמורה, כמפקד וכמנהיג יחד עם קבוצת מפקדים שקנו להם שם בתוך החטיבה.

נטל חלק בפעולות הרבות של הצנחנים: בבית ליקייה, בחריבת סיקא, במחנות הצבא המצרי בעזה, בפשיטה על מוצב מצרי ליד "כיסופים", בפשיטה על מחנות "רפיח", בפשיטה על מוצבי הסורים ב"כנרת", על משטרת הלגיון ב"קלקיליה" ובפעולות אחרות.

השכלתו, יכולת הניתוח שלו, והכושר הצבאי אותם קנה בפעולות קרב רבות הפכו אותו להיות מיוחד בין חבריו הלוחמים.

במחצית 1956 התמנה למפקד גדוד הנח"ל הראשון שהפך להיות נח"ל מוצנח. בראש גדודו השתתף אז בקרב "המיתלה " העקוב מדם. שם נלכדו - הוא ואנשיו באש המצרים אשר כיתרו אותם במעבר צר. נתגלה אז כמפקד קר-רוח, בעל העזה והחלטה נחושה. משך שעות ארוכות נלחם מתוך המלכודת ורק בנס ניצל ממוות עת שנטש את הזח"ל הבוער, עליו הגיעו אל המיצר.

נשא לאשה את ריטה בת ד"ר יהושע מזור (ראה כרך י"ד, עמוד 4430).

בתום מבצע "קדש" נשלח להשתלמות בבית הספר למלחמה בצרפת. לאחר שחזר מונה לתפקיד בכיר במטה הכללי.

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5219). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5219