בונה השכונות הראשונות של ירושלים החדשה. ראה את הערך שלו בכרך ראשון, בעמודים 492-94).
קיבל חינוך מסורתי וכללי בגימנסיה בירושלים.
במשך שנים היה פקיד בברקליס בנק.
כיום, מנהל סניף ברקליס בנק בגבעתיים.
חבר פעיל במיסדר בני-ברית.
חזן חובב בבית הכנסת ישורון-תחכמוני.
שירת בצה"ל במלחמת השחרור ובמלחמת סיני.
בשנת תרצ"ב (1932) נשא לאשה את רחל בת יעקב קפלן (מנהל בנק אנגלו-פלשתינא בע"מ כיום, הבנק הלאומי לישראל בע"מ, הסניף הראשון בירושלים).
צאצאיו: דן לוריא (ד"ר למטימטיקה בארצות הברית. אשתו - מרטי לבית בלוך); הלל לוריא (מהנדס אלקטרוניקה); אילנה אשת יורם גורשקביץ (מורה בבית ספר תיכוני - במטימטיקה); יעקב לוריא (חייל בצה"ל).
יוסף (מנשה) קמיניץ
נולד ביפו, בשנת תרנ"ט (5.1.1899).
לאביו בצלאל אברהם קמיניץ (בעל המלון היהודי המודרני הראשון בירושלים ואח"כ ביפו - ראה את הערך שלו בכרך ראשון, עמוד 507) ולאמו חנה גרונה בת משה ליב הלוי מפינסק (נפטרה ביפו, ח' טבת תרע"ח = 23.12.1918). היתה עסקנית במוסדות הנשים לעזרת חולים, גמילות חסדים וכו' בימים ההם.
קיבל חינוך מסורתי וכללי. למד בבית הספר של חברת "עזרה" ביפו (עד 1915). המשיך בלימודיו בסמינר למורים של חברת "עזרה" בירושלים (שנה אחת מגמת הוראה ולאחר מכן מגמה מסחרית ושפות שונות). השלים את לימודיו בסמינר הנ"ל במרץ 1918.
למד בשעורים למשפט של ממשלת המנדט והוסמך כעורך דין בחודש מאי 1948.
ועד עובדי בית המשפט המחוזי וקבוצת עורכי דין בת"א-יפו, רשמו אותו בספר הזהב.
אחרי הכיבוש הבריטי (1918) נתמנה למתרגם בצבא הבריטי ופיקוח על גדוד העובדים המצרים (הג'יפוס) שהובאו ממצרים לעבוד במחנות הצבא הבריטי, בהנחת פסי הרכבת עד קנטרה ועוד.
אח"כ נתמנה למזכיר עברי לדרום יהודה במשרד המושל הצבאי ברמלה.
נתקבל כפקיד בממשלה המנדטורית: נוטריון, מנהל משרד ההוצאה לפועל, מזכיר ראשי בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון.
בשנת תרצ"א (1931) נשא לאשה את יונה (גננת מוסמכת) בת מיכל ונחמן פלמן (ראה את הערך של אביה בכרך שני, עמוד 833), נכדת שרה איטה פלמן חלוצת הפרדסנות היהודית בא"י (בכפר סומעל. ה יום - הרחובות ארלוזורוב-אבן גבירול בת"א. ראה את הערך שלה בכרך שני, בעמוד 568).
סגן רשם בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.
עזר ליד הנוטריון לבקר בכפרים ובבתיהם של השכנים הערבים שמכרו קרקעות ליהודים, לאשר חתימותיהם, אחרי שהמוכרים הנ"ל פחדו לבוא לת"א לחתום.
מאז ומתמיד הצטיין בגישתו הרצינית והיסודית בביצוע תפקידיו ועשיית עבודתו. גילה אדיבות ויחס אוהד וסבלנות מרובה לקהל הפונים אליו בקשר לענייניהם, והיה זאת אם כעובד-פקיד, כסגן רשם בבית המשפט המחוזי.
בחודש מרץ 1965 יצא לגימלאות.
צאצאיו: חנה תאודורה (מורה מוסמכת לחינוך מיוחד) אשת יצחק אנגלברג (עובד סוציאלי בכיר ומנהל מדור המשפחות השכולות במשרד הבטחון); בצלאל דוד (בוגר אוניברסיטת שלוחת תל-אביב-יפו. .B.A.מורה בבית ספר עברי בארצות הברית ופועל כממלא מקום המנהל. משתלם בטלוויזיה. נשוי לרחל בת חנה וחנניה לוי (מורה מוסמכת לילדים מפגרים).