Volume 18

Page 5377

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עוד בימים ההם הבין, כי יהדות אירופה נמצאת על הר געש והרגיש את האסון המתקרב, לכן התמסר בכל מרצו לעבודה ב"עליה ב' ". הודות להשתדלויותיו והתערבותו אצל השגריר הגרמני בבוקרשט, קיבלו 750 יהודים המרוכזים באניה בברטיסלביה את הרשות להמשיך בדרכם, וכך הציל אותם ממחנה ריכוז בדכאו ומהשמדה. אנית המעפילים "סקריה", אחת האניות הגדולות ביותר ב"עליה ב' " יחד עם 2300 עולים על סיפונה, היא במידה ניכרת תוצאה ממאמציו. בה עזבו גם הוא ואשתו את הגולה.

בינואר 1940, מיד אחרי הגיעו לארץ נאסר ע"י המשטרה הבריטית והועבר למחנה מעפילים, בו נשאר זמן רב אחרי שחרורו יחד עם שאר העולים.

מאסרו לא שבר את רוחו ואמונתו בארץ. הוא מוצא את דרכו לארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל). בפרוץ הקרבות, למרות שאינו בגיל הצעירים, עזב את ביתו, והשתתף עם הלוחמים בעד הקמת המדינה.

יסד את התערוכה התמידית לגננות וטען, שארצנו קטנה ויש להשתדל לשתול רק עצים וצמחים שיש בהם מן היופי ונותנים גם פירות ומביאים תועלת אחרת.

יסד בית הבראה טבעוני בראשון לציון ומרפא חולים בעשבים שונים לפי הוראות החיים הטבעונים. יצר גם תעשיה מעשב זה.

מרצה בבעיות הבריאות וריפוי טבעי.

כתב מאמרים על בעיות הבריאות.

חיבר ספרים: "שיתוק ילדים" (הוצאה עצמית, 1950); "תזונה רציונלית" (הוצאת "מוניטין", 1956) ; Camino a la Salud(בהוצאת Sursumבבואנוסאיירס, 1957); "הדרך לבריאות ואריכות ימים (הוצאה עצמית, 1961).

חבר ברוטרי קלוב.

פעיל במיסדר על שם זאב ז'בוטינסקי.

אח בבנייה החפשית.

חבר ב- British Guild of Arurless Praction ers.

יעקב ספוזניקוב

נולד בצ'רנוביל, פלך קיוב (רוסיה), בתמוז תרל"ג (1873).

לאביו נפתלי צבי ספוז'ניקוב ולאמו חוה לאה.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובבית המדרש. למד את השפה הרוסית, שהועילה לו במסחרו.

בנעוריו התייתם מאביו ונהיה לסוחר עצמאי במסחר עצים וחוכר יערות.

נשא לאשה את גיסה בת בן-ציון זלובינסקי (נפטרה ונקברה בקבר המשפחה בקרית שאול בשנת תש"ך).

היה ציוני פעיל משחר נעוריו. היה איש אימונים של הרב מצ'רנוביל הרב טברסקי ואיש אימונים היה בשושלת המשפחה של הרבנים.

כחבר פעיל ב"חובבי ציון" בעירו חלם ושאף לעלות לא"י ולהתיישב בה.

בשנת 1917, עם פרוץ המהפכה ברוסיה, החליט לקיים את שאיפתו. חיסל עסקיו ועזב את עירו. בעת ההיא היו הדרכים משובשות וסכנה, עקב מלחמות ע"י המהפכנים. אך הוא לא נרתע ובעמל רב הגיע עם משפחתו לעיר קרטש בקרים. שם התגוררו אצל קרובי משפחה, ובשעת כושר עזב את רוסיה דרך קוקאז והגיע לקושתא בתורכיה. שם נפגש עם העסקן הציוני זאב טיומקין שהיה מורשה ובא כוח המוסדות להגירה. היות ובאותה שנה 1920 פרצו מאורעות בירושלים וכו' הציע לו לנסוע לאמריקה. הוא דחה את ההצעה ולא שינה את החלטתו. בהיותו עם משפחתו בתורכיה, כלו אמצעיו ונאלץ למכור תכשיטים וכלי ביתו היקרים שהספיק להוציא מרוסיה, כי לא רצה להעזר בכספי הציבור.

באותה שנה, עלה על אניה יוונית שהובילה 700 עולים. בהגיעם לנמל יפו לא נשאר מרכושו הרב

אלא לירה ושמונים גרושים (אגורות). לא נפל ברוחו ולא איבד את יזמתו והצליח לקבל משרה אצל סוחרי עצים וחומרי בנין, ובהיותו מומחה בעסק זה, היה הוא בא-כוחם בנמל ומשגיח על עסקיהם. שני בניו הצעירים יודעי עברית ובעלי השכלה לא בחלו בכל עבודת כפיים, ועבדו בהובלת חומרי בנין מנמל יפו לתל-אביב. הבנות עבדו במשרדי העליה, והגישו סעד לעולים שהגיעו מחו"ל. מהכנסותיו ומהכנסת צאצאיו הצליח לרכוש חצי מגרש שעליו החל לבנות בית למשפחה. בעזרת בניו יצק את הלבנים וכו' וכך הקימו בידיהם את הבית. וכך הפכו לבעלי מקצוע והחלו לבנות בתים קטנים למכירה. הסתפק בריווח קטן במטרה להקל על העולים החדשים להסתדר בארץ. בתקופה של 25 שנה בנה 15 בתים בתל-אביב, גמר את בנין בית הכנסת ברחוב מאה שערים בתלאביב והקים בנין גדול לפנסיון בטבריה.

בשנת 1947 עבר מטעמי בריאות לרמת גן. כאן הקים בית גדול ברחוב מודיעין והקדיש את קומת הקרקע לבית הכנסת שנדב על שמו ושם רעיתו. ריהט

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5377). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5377