צאצאיו: בצלאל תאזיני (מהנדס אלקטרוניקה : ילדיו: יהונתן, דינה, אורן); יהודית אשת מיכאל ליאור (מנהל בי"ס לנהגות בת"א : ילדיהם : סבירם, אירית ).
הבן והבת - מאמם: שרה בת אבא בלומברג .
יצחק בילין
נולד בפרילוקי, פלך פלטבה (אוקראינה), ט"ו שבט תרנ"ט (1899).
לאביו דב צבי בילין ולאמו טובה בת שבתאי בילין (היו בני דוד).
קיבל חינוך מסורתי.
למד בבית דפוס ועבד בו.
מילדותו חלם לעלות לארץ, ובפברואר 1914, כשהיה בן 15 עלה לארץ.
התחיל לעבוד בבית הדפוס העברי הראשון ביפו של אהרן איתין (ראה כרך א', עמוד 470), כיום הדפום שייך לאחים שושני.
נשא לאשה את חיה בת יחיאל ושרה קיטייניק. נולדה 1899, עלתה לארץ עם ההורים (מקבלני-בנין הראשונים בתל-אביב) בשנת 1913, מהפועלות הראשונות בפרדס מונטיפיורי, בזמן הגירוש היתה אחות רחמניה בבית-החולים בהנהלת ד"ר הלל יפה בזכרון יעקב. היתה מטפלת מסורה בפועלים ומגורשים ואח"כ עד הנשואים אחות אצל ד"ר פוחובסקי , מראשוני הרופאים בת"א.
מדפוס איתין עבר לדפוס "אחדות", אח"כ עבד 9 שנים באופן פרטי, בדפוס קטן שפתח. אחרי שהעסק לא כיסה ההוצאות עבר לעבוד בדפוס "אריאלי" ועבד שם 24 שנה.
שמו נמצא ברשימת ראש הג'נדרמריה התורכית ביפו, ברשימת הנדרשים להתייצב לצבא התורכי. ראה את הרשימה בספר "בשירות המולדת" בעמוד 29 (של דוד תדהר).
בימי גירוש תושבי תל-אביב-יפו (1917) ע"י התורכים בימי מלחמת העולם הראשונה, עבד כפועל חקלאי ב"מגדל", "מרחביה" ו"מנחמיה".
אחרי כיבוש הארץ ע"י הבריטים חזר לתל-אביב.
היה בין החברים הראשונים ב"אחדות העבודה" ואח"כ במפא"י.
היה בין 40 בעלי המלאכה (במקצועות שונים) שהצבא התורכי שלח אותם לבאר-שבע, ושם הופצץ הצבא התורכי והגרמני ע"י אווירונים בריטיים, וגם הם נפגעו ונהרגו.
אשתו נפטרה בתל-אביב ביום כ"א טבת תשכ"ט (11.1.1969).
שבתי ראביד (ראבידוביץ)
נולד בגרייבה (רוסיה) בשנת תרנ"ט (19.4.1899).
לאביו חיים יצחק ראבידוביץ-ראביד (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו חנה בתיה בת אברהם יצחק ורחל לאה רעמבלינקר (נפטרה בביאליסטוק, ו' אלול תר"פ - 20.8.1920).
קיבל חינוך עברי-מסורתי-לאומי, בית ספר רוסי בחלקו.
היה חבר ב"צעירי ציון" בביאליסטוק.
עבד עד שנת 1917 בבית חרושת לאריג בביאליסטוק.
משנת 1919 עד אוגוסט 1921 בגרמניה, בכפר "גורסווארגילה טירינגן" בהכשרה חקלאית במשק פרטי.
באוגוסט 1921 עלה לארץ באניה מטריעסט לאלכסנדריה (מצרים) ומשם ברכבת עד תחנת הרכבת בחדרה.
עבד בחקלאות, היה חבר קבוצת בנאים במושב