דוד בן-גוריון ) ובשנת תשכ"ט (סוף 1968) יצא לאור ספרו "אישים בעיר הנצח" (הוצאת אל"ף). בנו גדעון , קצין בכיר בצה"ל (כיום במלואים) היה סגן המפקד הצבאי של העיר עזה אחרי מלחמת ששת הימים, לאחר שהשתתף בקרבות לכיבושה של עיר זו; בנו יצחק-צבי התיישב בעיר הפיתוח ערד. (בניו של גדעון: טל, דן, חן; בניו של יצחק-צבי: צפרירה, עופר).
אליעזר יעקב תבין (פרשטיי)
(המשך לערך שלו בכרך י"ז, בעמוד 5200) נולד ב-י' אייר תרע"ט (10.5.1919) במקום 1910. התאריך העברי בסדר.
פרופ' שניאור ליפסון
(המשך לערך שלו בכרך ט"ו, בעמוד 4764) זכה בפרס ישראל לשנת 1969, על עבודתו בפיתוח שיטות מתימטיות לפיענוח המיבנה של מול-קולות ענק בעלות תפקידי מפתח בתא החי.
שרה בנבנישתי
(המשך לערך שלה בכרך י"ז, בעמוד 5205) בתיאור דרכי עבודתה הציבורית בעבר ובהווה, בתרומת חייה לחינוך היסודי, והתיכון לנערים נזקקים, במפעל חייה "מלגה לנער הנזקק" של אירגון נ"ס - "נשי סעד", להם הקדישה 16 שנות חייה האחרונות, מאז פרשה מעבודתה כמורה. הקדישה כל מרצה למפעל נ"ס הנ"ל, בשליחת נערים נזקקים לחינוך תיכון, מקצועי ועיוני ודתי בישיבות.
מאות ילדים נהנו ממלגות נ"ס.
השר המנוח בכור שלום שטרית ז"ל (שר המשטרה, ראה כרך ראשון, עמוד 525) ציין במודעת ברכה לחג העשור של נ"ס, באומרו: "מיטב הברכות לך שרה על מפעל חייך נ"ס".
ב-14 מחזורים שסיימו עד הלום ועוד בשנה זו, חלקה 67 מלגות לנצרכים. מהם משרתים במערכות צה"ל, והיו כאלה שנפלו לשחרור ארצנו, ואחרים פזורים בכל הארץ כאזרחים נאמנים.
עודנה ממשיכה בשארית כוחותיה את קו חייה, אשר לא הזניחה מידיה עד היום.
כך נהגו - אביה חכם (הרב) יוסף שמחון ז"ל ראה כרך א', עמוד 183) ובעלה המנוח העסקן דוד בנבנישתי ז"ל (ראה כרך א', עמוד 217).
יהודה (ליאון) פראג
(המשך לערך שלו בכרך י"ז, בעמוד 5164) בראשון לאפריל 1969 מונה לתפקיד מפקד מחוז תל-אביב של המשטרה.
מאיר שמעון גשורי (ברוקנר)
(ראה כרך ג', עמוד 1208; כרך ט"ו, עמוד 4799; כרך ט"ז, עמוד 4989) א) "ספר טורבין" (פנקס זכרון, בהוצאת "ארגון יוצאי טורבין בישראל"), תל-אביב, תשרי תשכ"ח ובו "לקורות היישוב היהודי בטורבין" (פרקי היסטוריה) מפרי עטו בתשעה פרקים ובשבעים עמודים (כ-400 עמודים, עם צילומים, מפות, פכסימיליות וכו').
ב) "ירושלים עיר המוסיקה" בתקופת בית שני (ליובל השלשת-אלפים של ירושלים הבירה. הוצאת "המנורה", תל-אביב, תשכ"ח, 400 עמודים, ובו 18 פרקים, ובסופו "ירושלים של שיר וזמר". רשימה ביבליוגרפית של שירי ירושלים ומנגינותיהם בתווינגינה, כ-500 מספרים).
נמצא בהכנה הספר השני בסידרה בשם "ירושלים המקראית במוסיקה", שיכיל כ-500 עמודים עם המון תווי-נגינה של מנגינות מקראיות בארבעה נוסחאות: נוסח תימן, נוסח ספרד, נוסח אשכנז ונוסח הפורטוגזים.
הכרך השלישי "צלילי ירושלים בפזורות ישראל" ישלים את הטרילוגיה הירושלמית הראשונה והיחידה במינה במוסיקה. הכרך הראשון עורר ענין רב בכל העולם, ויש דרישה לתרגומו בשפות אירופה.
ג) "לקורות העיר סוסנוביץ והסביבה" (פרקי עבר היסטוריים) בשלושה מדורים (סוסנוביץ, זגלמביה הדומברובאית, חיבת ציון וציונות בקאטוביץ וזגלמביה) וב-33 פרקים עם צילומים. למעלה מ-200 עמודים אלבומיים. זוהי המונוגראפיה ההיסטורית הראשונה על מרכז יהודי זה בפולין ששימש מרכז כלכלי-חרושתי במשך עשרות שנים.
כיום הוא מטפל בעריכה של חמישה ספרי-זכרון, שמהם שנים נמצאים כבר בדפוס, והם : א) "ספר סוסנוביץ והסביבה בזגלמביה" שעומד להופיע בשנת 1969 ובו למעלה מאלף עמודים אלבומיים (שני טורים בעמוד), וכמעט כל החומר נכתב ונאסף בידי העורך.
ב) "ספר-זכרון אוסטרובצה" (קהילת הקודש), כ600 עמודים, נמצא בדפוס, ובו מדור גדול ומיוחד לזכרו של הרב והאדמו"ר הגאון הגדול רבי מאיר יחיאל הלוי הלשטוק זצ"ל, וקורות הקהילה מפרי עטו של העורך.
ג) "ספר-זכרון אושבינצים", היא העיר שהפכה בידי הנאצים הגרמנים לעיר התופת והשאול שבה ניספו מיליוני יהודים ועמים אחרים במישרפות שהוקמו שם במיוחד להשמדת עמים ובעקב זה הוסב שם העיר ל"אושביץ". בספר תבוא סקירה היסטורית מאת העורך על העיר שנחשבה לאחת הערים הראשונות בממלכת פולין ומונה כאלף שנים לקיומה.
ד) "ספר-זכרון וודיסלב" בפלך קיילצה בת כ-500 שנות קיום עם קהילה יהודית בת כמה מאות שנים שהשתתפה בנציגיה בוועד ארבע ארצות. לספר הצ