Volume 19

Page 5588

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

זאב שרף (ראה את הערך שלו, בכרך ג', עמוד 1415) ונתבקש להחליף את סגן השר לאזורי פיתוח, ח. כ. לובה (אריה) אליאב (ראה את הערך שלו בכרך י"ח, בעמוד 5345) שהתפטר מתפקידו.

בהיותו בתפקיד זה, בערוב ימי המיתון, השקיע כספים במיבנה תעשיות, כדי ליצור תעסוקת בניה. מיבנים אלה ממלאים עתה פעילות בקצב מלא.

בשנת 1969 נקרא ע"י שר השיכון ח. כ. זאב שרף ונתבקש על ידו לקבל את תפקיד מנהל הכללי של משרד השיכון שבו הוא מכהן כיום.

בינואר 1970 בחר בו שר השיכון להיות המנכ"ל של המשרד.

תפקידים נוספים: יו"ר מועצת מנהלים, חברת מבני תעשיה; חבר הנהלת בית החרושת למנועים בבית שמש (טורמיקו); חבר מועצת המנהלים של חברת מיסקו (ליציקות פלדה) - בית שמש; חבר מועצת המנהלים של בנק לפיתוח התעשיה; חבר מועצת המנהלים של "תדירן" (פרש מחמת מכירת חלק ממניות הממשלה לחברה אמריקאית).

בנותיו: אירית, נירה.

יצחק די-אבילא

נולד בירושלים, ר"ח כסלו תרמ"ט (5.11.1888).

לאביו מסעוד (בן-סעדה ומשה די אבילא, מזר"ק הרה"ג רבי אליעזר די אבילא , המפורסם בערי מרוקו, שעשה נסים ונפלאות שם. ואנשי צפון אפריקה מזכירים את שמו בחרדת קודש) ולאמו רבקה בת הרה"ג דוד בן-שמעון, זצ"ל, המכונה צוף דב"ש, שרכש ברח'

ממילה בירושלים, את הבית הראשון (בנה עליד ביתו גם מקוה טהרה) מחוץ לחומת העיר בשכונה הראשונה, שכונת "שאננים" שנבנתה בשנת 1860 ע"י מונטיפיורי בתרומת השופט היהודי יהודה טורא מניו-אורליאנס . הרב דוד עלה לארץ בשנת תרי"ד (1854) בראש קבוצת רבנים מארצותהמערב (מרוקו) והתיישבו בירושלים). בשנת 1868

יסד את השכונה השניה מחוץ לחומה של העיר העתיקה בשם "מחנה ישראל", לעדת המערבים (ראה את הערך שלו בכרך זה).

קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה בעיר העתיקה ועבר ללמוד בבית ספר "דורש ציון", אח"כ למד בבית ספר של חברת כי"ח (ה"אליאנס").

היה מן הראשונים בארגון המכבי . הכרטיס שלו הוצג ללורד מלצ'ט בעת ביקורו בארץ.

ב-1909-1907 - פקיד בבי"ס המקצועי של האליאנס ונתמנה אח"כ מנהל המשק של החברה ודאג לכלכלת 72 תלמידים (בפנימיה) ועוד כחמש מאות פועלי בתי המלאכה בהנהלתו המפוקחת של אלברט ענטבי שהרבה לעשות לטובת ירושלים ובהשפעתו הרבה על אנשי המשטר המקומי עזר לבניין הנחלאות במערב העיר כבא-כוח חברת פיק"א (ראה את הערך שלו בכרך שני, בעמוד 853).

בשנים 1918-1909 נתמנה לסגן מנהל של ה"בנק קומרסיאל דה-פלשתין" (שנחשב לבנק לאומי של פלשתינה) מורכב מיהודים, מוסלמים ונוצרים. ענטבי העבירו מתפקידו באליאנס לבנק זה כנציג עברי עם הנהלת הנוצרי סלים ביי איוב.

בנק זה יצר חברת-בת עותומנית לשם ביצוע עבודות ציבוריות הנחוצות לירושלים כאוויר לנשימה, כגון: הארת העיר בחשמל, ביוב כללי, טלפון, ספנות על ים המלח וסלילת רשת חשמליות בהיקף של 20 ק"מ סביב שער יפו והבאת מים לעיר מראש העין; אולם, זמנית הובאו מעין פארה למנזר האבות הלבנים שגובהו 840 מטר מעל פני הים, והנמצא בדרך לרמאללה.

קווי החשמלית ההכרחיים נקבעו ע"י החברה לארבעה ומחוץ לשער יפו.

במטרה לקצר הדרך ל"כותל המערבי" לחלשים והמבוגרים האיץ באיסמעיל ביי אלחוסיני, ראש מועצת הבנק שהלה רכש את לבו בנאמנותו ומסירותו הכנה לדרוש עוד קו קצר משער יפו עד "מסגד עומר" כדי להקל על החלשים ותשושי הכח של המוסלמים הבאים ממרחקים להתפלל במסגד עומר, והקו הקצר בשש מאות מטר משער יפו הוכנס בחוזה כסעיף מקרי.

חבר בוועד העדה המערבית (המרוקנית) במשך 35 שנה אשר מהן 26 שנה שימש גזבר ועד העדה. והנהלת רכושה.

ב-9 בדצמבר 1917 יום היכנסו של הכובש הגדול הגנראל אלנבי לפתח ירושלים, נלקח בשבי ע"י התורכים כאשר פנו את העיר והובל ברגל מירושלים ליריחו ביחד עם 60 אמריקאים, 50 שיכים וכעשרים כמרים זקנים וצעירים שנעצרו לפני כן. ומיריחו הובלו האסירים במשאיות לדמשק. וכעבור ימים אחדים נשלחו הכמרים והוא ביניהם לאנקרה (תורכיה). מכאן נשלחו הכמרים למרחקים בכפרים של אסיה הקטנה. והוא שמצא באנקרה חברה יהודית ערק מהמאסר ונשאר, עד יום שביתת הנשק בסוף 1918, וחזר לארץ.

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5588). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5588