תברואתית בתעשיית המזון (ובערת הרע מקרבך) ועוד.
נוסף לעבודתו העתונאית פירסם ספרים למבוגרים ולילדים : "אמת ירושלים" (1949) - כתבות על ירושלים במלחמת 1948; "עלילות פלמ"ח" (1950) תולדות הפלמ"ה בשנים 1940-47; "בים וביבשה" (1952); מונוגרפיות על סופרים ידועים ותרגומי סיפורים שלהם; "המטוסים קורקעו עם שחר" (1968) רומן על מלחמת ששת הימים ; "רצח ברנאדוט" (1968) - פרשת הרוזן ברנאדוט והוצאתו להורג; "קרב שריון בדיסקוטק" (1969) - סיפורים על לח"י, מלחמת הקוממיות ומלחמת ששת הימים; "נט"י והאוצר במידבר יהודה" (1970) - ספר הרפתקאות לילדים.
נוסף לכך פירסם בעתונות סיפורים ושירים למבוגיים ולילדים.
צאצאיו: דינה (מאשתו הראשונה); טל, יובל (מאשתו השניה).
צבי רכטר
נולד בווינה (אוסטריה), ה' כסלו תרפ"א, (16.1.1920).
לאביו מיכאל רכטר ולאמו ברוניה בת הרב פרופ' טילינגר. קיבל חינוך כללי ויהודי בווינה וכן סיים בית ספר תיכון שם. שמע הרצאות במדע כללי ובפסיכולוגיה באוניברסיטת אורניה, וינה.
היה פעיל בגורדוניה באוסטריה וחבר הנהגתה, והחל משנת 1936 - חבר מרכז החלוץ באוסטריה וממונה על ההכשרות שם.
החל משנת 1938 ועד עלייתו לארץ היה בפעילי עליה ב' באירופה.
עלה לארץ בשנת 1940 מווינה (אוסטריה). הצטרף מיד ל"קבוצת שדמות".
בשנת 1941 הצטרף ל"קבוצת אבוקה".
בשנת 1943 נשא לאשה את גב' מיכל בת פרץ גלפנד. משנת 1947 ועד 1968 - היה חבר "קבוצת מעלה החמישה".
משנת עלייתו לארץ היה פעיל במסגרת הקיבוצים הנ"ל ומילא תפקידים אחראיים בהם, חבר מזכירות איחוד הקבוצות והקיבוצים, קרן איחוד ומוסרות שונים של איחוד הקבוצות והקיבוצים.
מאז עלייתו לארץ היה חבר פעיל בהגנה, השתתף במלחמת השחרור באיזור ירושלים וכן במלחמת סיני.
היה חבר פעיל במפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) ובמפלגת העבודה הישראלית.
משנת 1953 עד 1958 היה מנהל של "איחוד הקבוצות והקיבוצים המרכז לבניה בע"מ".
משנת 1958 עד 1966 - גזבר "החברה לבנין ולעבודות ציבוריות מיסודו של סולל בונה בע"מ.
מחדש מרץ 1966 - מנהל כללי של החברה הנ"ל.
בתוקף תפקידו הנל" הינו למעשה ממונה גם על כל מערך הברות הבנות של החברה, היינו: חברה. לעבודות חוץ ונמלים מיסודו של סולל בונה בע"מ; חרושת חימר בע"מ; חרות בע"מ; תעשיית אבן וסיד בע"מ.
פעיל בשדה הכלכלה, במיוחד בכל הקשור בענף הבניה.
פירסם מאמרים שונים על נושאים אלה.
צאצאיו דן, צילה.
יוסף זיו
נולד בעיירה רגולה ע"י קובנו (ליטה) בשנת תרכ"ח (1868).
לאביו משה יצחק זיו ולאמו שינה שרה. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה.
בגיל 13 שנה (בשנת 1881) עלה לארץ ביחד עם בני משפחתו. ועוד כמה משפחות מהעיירה והסביבה שלו.
ההפלגה באניות בימים ההם לא היתה מן הקלות וכל הקבוצה האתרגנה בכוחות עצמה ובתנאים קשים ובלי עזרה מן החוץ. הנסיעה ארכה כשנה, דרך גרמניה וצרפת ושהתה בכל ארץ כמה חדשים. התפרנסו מכל מיני עבודות קשות. כשהאניה הגיעה לחוף יפו לא נתנו להם השלטונות התורכיים לרדת והאניה היתה נאלצת להוריד את הנוסעים בקפריסין שהיתה אז תחת שלטון אנגליה. בקפריסין שהו כחצי שנה ועבדושם בעבודת סלילת כבישים, עד שסוף-סוף מצאו דרך לרדת בחוף יפו ע"י מתן שוחד ועלו לירושלים.
יוסף, שהיה אז כבן 14, נכנס ללמוד בישיבת "עץחיים" והיה נחשב בין טובי התלמידים.
בהיותו בן 18 (1886) נשא לאשה את חנה שרה בת ר' יהודה ליב רוזן מקידן (ליטא) שעלה לארץ יחד עם משפחת זיו. (נפטר בירושלים ג' אדר תש"ה 16.2.1945).